יש מפלצות בעולם סיפור חדש

"בקיצור, תחסכי לי את הנאום שלך". אמרה טל, שעה שהיא חותכת עוד נתח מהשניצל המונח בצלחתה. חתיכת הבשר הייתה משופדת על המזלג, ובדרך אל פיה, אבל היא עצרה שם. טל נשאה עיניה אל עבר הוריה, שעד לפני רגע היו ישובים לצדה אל השולחן, אך כעת הם לא היו שם. וזה היה מוזר. כי רק לפני חמש שניות היא רצתה להרוג את אמה, פשוטו כמשמעו, בגלל עוד ריב אחד מני רבים שהן מנהלות ללא הפסק בזמן האחרון, ואביה השפוט הזה, שיושב בצד בשקט ולא מתערב, למרות שהיא יודעת שהוא מצדד בה, בילדה שלו… והנה היא מרימה את הראש, וההורים נעלמים.
"אה… אימא?"
אין תשובה.
"אבא?.."
אין תשובה.
"יופי. מצחיק מאוד. וגם בוגר."
אין תשובה.
היא קמה מכיסאה והלכה לעבר דלת הבית. יכול להיות שהם יצאו? אבל… בכזאת מהירות, שלרגע היא מורידה את עיניה וכבר הם נעלמים?
טל פתחה את הדלת וחשכו עיניה.