ירח שחור…פרק 7

~מנקודת המבט של ליליאן~
"קרה משהו?"סגרתי את הדלת והתיישבתי על הספה."איפה אבא?"שאלתי.
לאמא היו דמעות בעיניים,הן נצצו מעט וזלגו לה ברכות על הלחי.
"לילי,אבא עזב את הבית."יצאה מפיה יבבה חרישית.
"למה?"שאלתי.
"רבנו.אל תשאלי אותי למה,רבנו כי אמרתי לו שאי-אפשר לשמור את זה מפנייך עוד,אבל הוא אמר שהחיים יפים לו ככה ואת בכלל לא צריכה לדעת כלום.אני אמרתי לו שלא נשמור את זה מפנייך לתמיד,ואז הוא אמר שאני צודקת,כי רק אני לא אוכל לשמור את זה.כעבור שעה הוא כבר לא היה כאן יותר."
"על מה את מדברת?מה לא תוכלו לשמור מפני?"קפאתי.
"ליליאן,אני ידעתי שהיום הזה יבוא.שאני אצטרך לספר לך שאני לא…–שאני לא אמא שלך.אני אבין אם תכעסי.אני רק הגנתי עלייך.אהבתי אותך יותר מכל דבר אחר.אני עדיין אוהבת ככה."
"אני לא כועסת.אני דווקא שמחה.אני שמחה שאמרת לי."חיבקתי אותה.
"אני חושבת שתרצי לדעת על קצת הדברים שאני יודעת עלייך,נכון?"
"כן."נאנחתי.
" אני ואחותי אמילי חזרנו ממקום כלשהו בערב,ומצאנו שתי תאומות עזובות ברחוב.-כן,הייתה לך אחות תאומה-ואני לקחתי אותך,קראתי לך ליליאן,ואמילי קראה לביתה אלי."
"אלי..אמילי.."נשמעו לי מוכר השמות.אבל….מה?!?!?!לא יכול להיות!!!
"מה השם משפחה של אחותך?"
"קליינן,אם אני לא טועה.."מה?!טוב..לא להסיק מסקנות..
"ויש לה בעל?מה שמו?"באמת אלי קצת דומה לי..
"כן,קוראים לו ניק.."ניק זה אבא של אלי!!
"ואת יודעת מה עם אחותך עכשיו?"
"היא..נראה לי איפה שהוא..עזבה את המשפחה לאיזה כת של ערפדים..לא שזה אמתי,כמובן.סתם טמטום."ענתה בריקנות.טוב,אין מה לעשות.יש לי את התאומה הכי מעצבנת בעולם.
"אוי,שיט!"רצתי אל חדרי.

הדלקתי את הלק-טופ(כן,חחח),ושלחתי לאלי הודעה בפייס..היא שם כל הזמן גם ככה.
אני:אני חייבת לדבר איתך!!!!
אלי: מה עכשיו?!
אני:לידיעתך,אנחנו תאומות..
אלי:גיחיגיחי..
אני:אני דיברתי כרגע עם אמא שלי!!והיא אמרה לי שאמא שלך היא אחותה,דבילית!!
היא אמרה את כל הפרטים עלייך!!אבא שלך,השם משפחה שלך,אמא שלך!!!!!!
אלי:טוב,נדבר מחר…ואז..תסבירי לי הכל מההתחלה.
אני:ביי.

וואו!אני עדיין בשוק.אני יקרא קצת ואלך לישון..
פתחתי ספר שנקרא 'ירח שחור..'
'אני מלאני.אני חייבת לעשות את זה להציל את העולם מהירח השחור.חייבת.'
'מלאני!!'הדהד במוחי השם.מלאני?במוח עלו לי תמונות.מה כל זה?זכרונות…?