ירח שחור…פרק 6

"מה כולכם עושים פה?"אלי.כן.זו הייתה היא.
"תחשבי שוב על מי שואל את השאלות.מה את עושה פה?"התקיפה מיד ליליאן.
"סתמי.מה אתם עושים פה?"שאלה והבחינה באמילי."אמא?!"קראה.
"'אמא?!'את אמא של אלי,אמילי?"פנתה ליליאן אל אמילי.
"כן."היא התיישבה על כיסא שהיה שם וטמנה את פניה בכפות ידיה.
"אמא,למה עזבת את הבית?בגלל המקום המחורבן הזה?מה אתה עושים פה בכלל שאין חלונות וזה סודי כ"כ?"שאלה אלי את אמה.
"אליסיה קליינטון,אנחנו נדבר על זה אחר כך."נזפה.
"אמא!אמרתי לך לא לקרוא לי ככה!"אמרה בכעס אלי.
ניקול,ליליאן וג'ייסון התחילו לצחוק.פתאום אלי נראתה קטנה ומישהי שאפילו לעשירון הראשון
של התיכון לא תגיעה.
"מה כולכם צוחקים?אלי, לכי הביתה,וגם אתם!"גערה בהם.
***
השלושה צחקו כל הדרך,אלי שתקה ולא אמרה כלום.היא ניסתה לעצור אותם,אבל הם רק אמרו לה
"תהי יפה ותשתקי."והמשיכו לצחוק.הם לא שמו לב לאנשים סביבם.
עבר לידם בחור ממהר,ונתקל בליליאן,ליליאן נפלה.
היא הסתכלה עליו והוא הסתכל עליה.
"אוי,סליחה,אני ג'וני."חייך ועזר לה לקום.
"זה בסדר,קוראים לי ליליאן."חייכה גם היא וניקתה את בגדיה.
"אני יכול להצטרף אליכם?"שאל והביט בליליאן.היא הביטה בו.בעיניו הירוקות,בשערו החום-כהה,ולא הספיקה לענות.
"אני מצטער,אנחנו צריכים ללכת."ענה ג'ייסון בקרירות ומשך את ליליאן.

ג'ייסון התעקש ללוות את ליליאן הביתה,ובלית ברירה אפשרה לו.
"אתה מקנא.מקנא,מקנא,מקנא!"אמרה לו ליליאן.
"תפסיקי!אני לא!"ענה בעצבנות.
"אתה כן!תפסיק להתערב לי בחיים!!!זה נגמר!פשוט תפסיק!"צעקה.
"את יודעת מה?אני לא צריך אותך.אם את לא אוהבת אותי,אז אני פשוט אלך.זהו.זה באמת נגמר."היא הרגישה את הדמעות בקולו.הוא הלך.והיא רצה אחריו.

"חכה!אני לא התכוונתי!חכה.."התנשפה ליליאן.
"מה?את רוצה עוד לפגוע בי?להעליב אותי?מה?"שאל.
"לא.אני רוצה להגיד לך למה זרקתי אותך."היא ראתה את הבעת פניו המופתעת.
"למה?"שאל.
"בגלל זה."הצביעה על עצמה."לא רציתי את זה.אז.אבל עכשיו,אני מודה לך."היא נישקה אותו.
התליון שלה התחיל לזרוח.היא התנתקה מג'ייסון,החביאה את התליון ואמרה לו "אני חייבת ללכת,נתראה מחר." הלכה לביתה.

בדרכה נעצרה ושמעה את התליון קורא לה,"ליליאן,התרכזי במשימתך,מצאי אותי ליליאן,הירח השחור מתקרב.הזדרזי!"היא ידעה שקרולינה מדברת אליה.
"אני לא יודעת איך לעשות את זה,איך אני מוצאת אותך,תני לי רמזים,עזרי לי.."מלמלה.
"ליליאן,אני קרובה אליך יותר משנדמה לך,נסי לחפש אותי בבית ספרך,אני היחידה עם המראה הזה.."
"תודה,אני לא אאכזב אותך."ענתה.
"ליליאן, אל מי את מדברת?"שמעה את ג'ייסון.
"ג'ייסון,סליחה,באמת,אבל אני מעדיפה לשמור את זה בסוד,יש לי דברים חשובים יותר,אבל אני לא יכולה להגיד לך,אני ימצא לך זמן."ברחה לביתה.

ליליאן פתחה את דלת ביתה ואמיליה עמדה בפתח וקולה נשמע נואש.
"ליליאן,אנחנו צריכות לדבר."אמרה.