ירח שחור…פרק 3

"אלי!מה את רוצה?"קראה ליליאן.
"מה יש לך שם,אליסון?"אליסון היה שם משפחתה של ליליאן.
"שום דבר,חתיכת מפלץ!אל תדחפי את האף הענק לעניינים שלא שלך!"כמה ראשים הסתובבו אליהן.
זה הייתה הפתעה שמישהו מדבר כך אל מלכת השכבה,ליליאן לא הייתה מאלה שהעריצו אותה.
"הא!חושבת שאת משהו מיוחד נכון?תראי לי מה יש לך!"צעקה.
"מה אכפת לך,מפגרת,מה יש לך בראש חוץ משיער?!"ליליאן הביכה את אלי טוטאלית.אלי הסתלקה משם במבט נבוך.נשמע צלצול וליליאן הלכה אל הכיתה בראש מורם.

"הי,מה קרה?"שאל ג'ייסון כשהתיישבה.
"אתה לא בחוץ?"שאלה במבט זועף.
"לא.כנראה שלא."אמר כלא מתייחס מבטה.
"אז אם אתה פה,אני בחוץ."הלכה והתיישבה ליד ניקול.

"אז מה,החתיך החדש כבר מתחיל איתך?איך אפשר שלא?"חייכה.
"גם אם הוא יבקש סליחה א.."ליליאן לא סיימה את משפטה וניקול כבר שאלה.
"סליחה?על מה?"הביטה במבט נדהם.
"סתם לא משנה.."ענתה.
"נו,תספרי לי!"
"שום דבר לא קרה!"
"ליליאן,את לא תשקרי לי…אני מכירה אותך מהגן.."
"טוב..בסוף היום,לא בכיתה."
"סבבה."ליליאן התיישבה במקומה.

"מה הסיפור שלך?"שאל ג'ייסון.
"בוא נראה…אני שונאת אותך..שונאת,שונאת,שונאת!!"אמרה לו.
"אמ'..אני יכול לחיות עם זה.."
"חתיכת דפוק.."מילמלה.

יש!סוף סוף הביתה!!"קראו התלמידים.ליליאן התקדמה אל עבר הדלת בעייפות וניקול אחזה בה.
"מה עם מה שאמרנו?"שאלה.
"אה,נכון!"נזכרה ליליאן."בואי!"משכה אותה אל עבר בית ישן.

"אז..מה רצית להגיד לי?"
"אני..ערפדית.."נאנחה.