ירח אדום פרק-25: הקרב האחרון

אוז התיישב על בירכיו לידי, הוא לקח את פניי בידיו ודיבר ברוגע ושקט.
"את לא חייבת לונה, את יכולה ללכת מכאן." אמר והביט ישר לתוך עיני.
"לא," אמרתי וקמתי ממקומי, חיזקתי את אחיזתי בחרב שלקחתי איתי. "אני רוצה לסיים עם זה." המשכתי ואוז קם עדיין מביט בי בדאגה.
"בסדר, נצא לחפש את החדר שבו הוא נמצא." אמר מייק ולחק בידו את החרב שלו.
"הוא בחדר הכס." אמר דוריאן אחרי שעצם את עיניו לרגע והתרכז, אחרי שהוא בדק את המקום הזה פעם אחת קל לו יותר להתמצא כאן.
"אז בוא נצא לדרך, קמרון קלסי. אתם יכולים לעשות את האשליות על עצמכם ועוד אנשים?" שאלה איימי והם הינהנו.
"אבל זה רק נשמך לרבע שעה." אמרה קלסי, הנחתי את ידי על כתפה.
"אני אעביר לכם אנרגיה, זה יעזור להמשיך יותר." אמרתי והיא חייכה אליי.
"מעולה, קדימה." אמרה איימי ועצמתי את עיניי מעבירה לקלסי וקמרון אנרגיה בזמן שהפכו את המראה שלנו למראה שומרים.
"כדאי שלא ניתפס, אנחנו צריכים לשמור על ריכוז." אמר קמרון.
"אוז דוריאן, בואו איתי קדימה. פייז' ואיימי מאחור, לונה קלסי וקמרון יהיו באמצע כך שתהיה להם הגנה מכל הכיוונים." אמר מייק והתחלנו ללכת, עברנו במסדרונול ודוריאן הנחה אותנו. התחמקנו משומרים ועצרנו מול הכניסה לחדר הכס, דוריאן התרכז לשנייה ודיבר.
"שני שומרים מבעד לדלת, שניים ליד הכיסא והוא יושב עליו." אמר ופקח את עיניו.
"אי אפשר פשוט להיכנס לחילוף משמרות כמו בתאי הכליאה?" שאלה פייז'.
"לא." אמר מייק "יש לנו שתי אפשרויות: אחת היא לבלבל אותם איכשהו וללחכות שהם יצאו, או אפשרות שנייה פשוט להיכנס בכל הכוח ולקוות לטוב.
"אני אומרת שניכנס בהם בכל הכוח, אין לנו מספיק כוח לעשות עוד אשליות." אמר קמרון וראיתי שהוא מזיע ממאמץ.
"בסדר, תהפכו לזאבים. השאר תכינו כלי נשק, אנחנו פורצים פנימה." אמר מייק ופייז' דרכה חץ בקשת שלה, קלסי וקמרון הפיגו את האשליות שלהם והפכו לזאבים שחורים וגדולים.
"מוכנים?" לחש אוז ואחז בידית הדלת, איימי החזיקה רובה חיצים דרוך ודוריאן אחז חזק בחרבו.
"מוכנים." עניתי והכנתי את עצמי לתקיפה, ליבי עצר לרגע כשאוז פתח את הדלת במהירות. פייז' ירתה באחד החייליפ המרוחקים פוגעת בליבו, איימי ירתה על השני והחץ נכנס דרך ערובת העין שלו לתוך הגולגולת. דוריאן ומייק תקפו את השומרים ליד הדלת, קלסי וקמרון זינקו לכיוון רוג'ר. נכנסתי פנימה אוחזת בחרבי מוכנה לתגבורת שתגיע, קמרון הצמיא את רוג'ר לרצפה והחזיק את ידיו כדי למנוע ממנו להטיל לחשים.
"שלום ילדה." אמר בקול זחוח, הלכתי אליו מלאת כעס.
"אמרתי לך לא לקרוא לי ככה, שלום רוג'ר." אמרתי בחיוך שטני.
"אז הבאת את הצבא שלך אני רואה." אמר וצחק, אוז סגר את הדלת מאחורינו ונעל אותה.
"אמרתי לך שלא תוכל לגבור עלינו." עניתי לו וקמרון השתנה לאדם, הוא החזיק את ידיו של רוג'ר מאחורי גבו וקלסי נשארה מולו עם שיניים חשופות.
"כן אני מבין, אבל מה שאת לא יודעתזה דבר אחד קטן." אמר והביט על הרצפה "אני לא חייב את הידיים שלי כדי להטיל לחשים." המשיך וחייך, הלכתי כמה צעדים אחורה והוא הפך ליצור מבחיל. קמרון עף על הקיר מאחוריו וקם מנער את ראשו, הוא הפך שוב לזאב וכך גם פייז' ודוריאן. אני לא בטוחה למה הוא הפך אבל הוא שאג עליי וניסה להעיף אותי עם ידו הענקית, אוז קפץ ונהפך לזאב חוטף אותי ממקומי ומוריד אותי בבטחה בצד השני של החדר.
'תנסי שלא להיפגע.' אמר לי והביט בי עם עיניו הכחולות סגלגלות בעוצמה אדירה.
'אני אוהבת אותך.' אמרתי לו.
'אני אוהב אותך.' אמר ודמעות בעיניו, הוא קפץ על רוג'ר ונעץ אץ שיניו בזרועו. ידי החלו לזרוח שוב, אבל לא בלבן. הם זהרו בכתום, אני לא בטוחה למה אבל הרגשתי דחף לתקוף את רוג'ר. מתחתי קדימה את ידי לכיוונו והאנרגיה פרצה מידיי עוטפת אותו, הוא הביט בי בפליאה ופחד.
"איך את המרגיש עכשיו?!?" שאלתי אותו בקול והוא חזר לצורתו האנושית, האנרגיה עדיין עטפה אותו והוא לא יכל לזוז.
"מה זה? מה את עשית לי?" שאל אותי ופחד בקולו.
"טריק קטן שלמדתי פעם קודמת שמישהו ניסה לתקוף אותי ואת הלהקה שלי, לקחתי לך את הכוחוץ." אמרתי והוא הביט בי משותק מטרור. "פעם קודמת נתנו לו ללכת, ואמרנו לו שאם יחזור נהרוג אותו. אבל אני לא סומכת על המילה שלך, אז אני אצטרך לטפל בזה." המשכתי והוא עדיין לא ענה לי, מלודי הופיעה מאחוריי ודמעות בעיניה.
"לא פיספסתי יותר מידי נכון?" שאלה וחייכתי לה, רוג'ר הביט בה בבלבול.
"לא, הגעת בדיוק בזמן." אמרתי ושיחררתי את רוג'ר מהאנרגיה הכתומה, מלודי הפכה לזאבה אפורה בהירה. "אתה תקבל עכשיו את מה שמגיע לך, נמאס לי לרחם על אחרים." אמרתי ומלודי חשפה את שיניה החדות, נוהמת על רוג'ר בזמן שניסה לזחול אחורה לברוח מהגורל. לא רציתי לראות את זה, אבל החלטתי להיות חזקה. למען כל מי שנפגע אי פעם מהכוחות שלו, למען כל מי שלא הצלחתי להציל. "תראה לי עוד פעם את הלהבות שלך רוג'ר, רק עוד פעם אחת אחרונה." אמרתי לו ואז מלודי זינקה עליו, זה היה מחריד אבל אני מחוזקת עכשיו.