karinrin55
חלק ב' יבוא היום פשוט זה נהיה ארוך, ואני יודעת שאתם אוהבים פרקים ארוכים זה פשוט מעייף אותי ויש לי כאבי ראש אם אני יותר מידי מול המחשב. אז פרק הבא היום ומקווה שתהנו!!♥♥♥

ירח אדום פרק-24 חלק א': חיים ביחד

karinrin55 26/08/2014 721 צפיות אין תגובות
חלק ב' יבוא היום פשוט זה נהיה ארוך, ואני יודעת שאתם אוהבים פרקים ארוכים זה פשוט מעייף אותי ויש לי כאבי ראש אם אני יותר מידי מול המחשב. אז פרק הבא היום ומקווה שתהנו!!♥♥♥

הוא עבר בין המכוניות בדרך החוצה מהעיר, מתחמק מהפקקים ונוסע דרומה. יצאנו מהעיר במהירות ונסענו על דרך מהירה חסרת מכוניות לכיוון הפרברים, הוא עצר ליד הבית הראשון והוציא את המפתחות מהמתנע של האופנוע אבל לא יורד ממנו. הורדתי את הקסדה וניערתי את שיערי, סידרתי אותו קצת והנפתי את רגלי מעל האופנוע יורדת ממנו ומניחה את הקסדה איפה שישבתי.
"למה אתה רוצה לגור ביער, או בעיירה קטנה?" שאלתי אותו מתיישבת על הדשא ליד כביש העפר שנסענו עליו.
"אני לא יודע, כי אני רגיל. או כי אני לא מסוגל לחשוב על חיים בעיר, כדי לשרוד צריך לימודים ואיפה נצוד?" שאל והוריד את הקסדה שלו, מחזיק אותה בידו האחת וממשיך לשבת על האופנוע שלו.
"השכלה לא קשה להשיג, כסף כדי להתחיל את הכל זאת בעיה." אמרתי ומתחתי את רגליי, עצמתי את עיניי ונתתי לרוח לקרר אותי.
"אני פשוט חושב שנשרוד טוב יותר ביער או בעיירה של זאבים." אמר וירד מהאופנוע נשכב על הדשא לידי.
"יש דבר כזה? עיירה מלאה באנשי זאב?" שאלתי ונשענתי על חזהו החם.
"כן, הרבה כאלה. הן מפוזרות ברחבי כל העולם, שם עובדים במה שאתה טוב בו וצדים בקבוצות." אמר והביט בשמיים מלאי העננים.
"בעיר יש יותר הזדמנויות, ומה אם יהיו לנו ילדים? אתה לא רוצה שהם יגדלו להיות משהו אחר? שילמדו ויחיו חיים רגילים?" שאלתי, לא חשבתי על ילדים עד עכשיו. הוא התקשח ודיבר בקול נוקשה וקר, כאילו לא רצה לשמוע התנגדות ממני.
"לא, אני כן רוצה שיצא מהם משהו אבל… אני לא יודע. הם תמיד ירגישו שונים ובלילות ירח הם ישתנו, זה לא ממש יעזור להם להסתגל לחיים רגילים." אמר וקם לישיבה, מותיר אותי נשמענת על רגליו בזמן שליטף את ראשי.
"בנתיים אנחנו עדיין צעירים מידי לזה, אני לא רוצה להיות אמא בגיל עשרים אוסקר." אמרתי וקמתי גם לישיבה.
"לא אמרתי שאת צריכה, ולמה אנחנו מדברים על זה בכלל? בואי נתמקד בעתיד הקרוב יותר, כמו להציל את ההורים של מלודי ולחזור בשלום הבייתה." אמר וליטף את הלחי שלי.
"אני לא ארגיש בנוח לחיות בבית של אנה, משהו שם מושך אותי אחורה." אמרתי ותפסתי את ידו.
"נדבר על זה עם השאר, אולי אפילו נחזור למכון שלנו בו לפני שעברנו לגרמניה. כאן בארצות הברית, ליד העיירה הישנה שלך." אמר וחייך אליי.
"גם זה לא יעבוד בשבילי, זה פשוט יזכיר לי את החיים הקודמים שלי." אמרתי ופניי העציבו.
"אז נתחיל חיים חדשים במקום אחר, בואי נתרכז בעכשיו טוב? הם מגיעים בקרוב." אמר אוז וקם ממקומו, הוא הושיט לי יד ועזר לי לקום. ניקיתי את הדשא מהג'ינס שלי וחיבקתי אותו.
"אני אוהבת אותך כל כך, אני לא אומרת את זה מספיק." אמרתי לו והוא נשק לראשי.
"אני יודע, גם אני אוהב אותך." אמר וחיכינו לשאר עומדים יד ביד.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך