ירח אדום פרק-22: טסים

"בוקר טוב!" אמרה איימי בקול רם ומוגזם לדעתי, היא נכנסה לחדר האוכל עם מייק. כולם מילמלו בוקר ולא התלוננו על הרעש, אוז החזיק את ידי השמאלית ובימנית אכלתי קצת מהביצה שדוראין הכין לי.
"הטיסה יוצאת עוד שעתיים, אחרי האוכל תנקו ותתארגנו." הוסיפה והלכה למטבח, מייק התיישב בראש השולחן ולקח תפוח ממרכזו.
"היא מאד שמחה להתעורר." אמרתי וחלק גיחחו לעצמם, מייק חייך וגיחח גם כן.
"טוב יש לה משהו התעורר בשבילו." אמר ונגס בתפוח.
"טוב, היה נעים אבל אנחנו עולים להתארגן." אמר אוז וקם ממקומו מושך אותי אחריו.
"ביי." אמרתי וכולם נופפו לי לשלום.
"למה אנחנו עולים? יש לי עוד מה לאכול ואנחנו צריכים לצאת רק עוד חצי שעה." אמרתי כשהוא פתח את דלת החדר שלי וסגר אותה כשהוא מצמיד אותי אליה, הוא התחיל לנשק את צווארי ואני צחקתי.
"אין אתה משהו." אמרתי כשניסה להוריד לי את החולצה. "אוסקר, אנחנו מתארגנים עכשיו. אין זמן לזה, בזה מכל דבר בעולם משקיעים זמן." אמרתי ודחפתי אותו קלות מעליי.
"בסדר, אבל אל תתלונני כשנגיע לארצות הברית." אמר והשעין את מצחו על שלי.
"אני לא, אבל עכשיו אין זמן. אני מצחצחת שיניים, כדאי שגם אתה." אמרתי ונכנסתי לשירותים מוצאיה את מברשת השיניים שלי מהכוס שהחזיקה אותה.

^נקודת מבט פייז'^
"טוב אני צריכה להחליף בגדים." אמרתי בתוך הנשיקה של קמרון.
"אפשר להצטרף, אני יכול לעזור לך להוריד אותם." אמר וחייך, עיניו האפורות נעוצות בשלי.
"הייתי שמחה אבל אין זמן לשטויות קאם." אמרתי והנחתי את ידי על חזהו המתוח.
"נתראה בקרוב אז?" שאל והניח את ידו על דלת החדר שלי.
"מה שתגיד." אמרתי ופתחתי אותה סוגרת ונשענת עליה, אני לא יכולה איתו.

^נקודת מבט לונה^
אחריי שציחצחנו שיניים נשכבנו על המיטה, הוא הניח את ראשו על רגליי והקראתי לו עוד מהספר.
"את מוכנים לצאת?" שאלה איימי אחרי שדפקה על הדלת ופתחה אותה.
"טח, הוא הקים אותי מוקדם רק כדי לארוז." אמרתי והרמתי את אוז מרגליי, עמדתי ליד המיטה וסגרתי את הספר מכניסה אותו לתיק צד יחד עם המחשב הנישא שלי ואוזניות קטנות ואדומות.
"אנחנו נוסעים לשדה התעופה או שמלודי תשגר אותנו?" שאלתי ועבירה את הכתפיה מעל ראשי לכתף שמאל שלי.
"היא תעביר אותנו, חבל שהיא לא יכולה לשגר אותנו עד לשם." אמרה איימי ויצאה מהחדר מדברת לעצמה.
"טוב אני מניחה שהאופנוע שלך יצטרך דלק כשנגיע לשם." אמרתי והוא הניח את ידו על כתפי, ירדנו למטה עם המזוודות והוא הכניס אותם למכונית שבה נסעו איימי פייז', קמרון, מלודי ולוק.
"עוד קיצורי דרך יפיפיים או הפעם ישר לשדה?" שאלתי כשהושיט לי את הקסדה.
"מה שאת רוצה." אמר והניף את רגלו מעל לאופנוע.
"תביא אותנו דרך היער, אני רוצה לראו משהו יפה." אמרתי והתיישבתי מאחוריו, חיבקתי אותו חזק והוא התניע מתחיל את הנסיעה לתוך היער.
'את רוצה יער ואגמים או הרים ואגמים?' שאל וצחר.
'שלושתם.' אמרתי והוא פנה בדרך מוביל אותנו לשביל אפר עמוק לתוך היער שנפתח פתאום, היער נח למרגלותיו של הר עם פסגות לבנות ואגם צלול בניהם. הגענו קצת אחריי השאר לשדה והטיסה החלה, כולנו נירדמנו מהר מאד ואני אחרונה מביטה דרך החלון אומרת שלום לאנה ולבית הקיץ שלנתי בו במשך החודשים האחרונים.