ירח אדום-פרק 1'

"הלו! הלו! אנג'ל! אנג'ל תצילי אותי! אני…אני…אני…אני לא יודעת איפה אני… מישהו… מישהו רודף אחרי!!" היא דיברה מתנשפת בין כול מילה ומילה חנוקה בלי חמצן וחנוקה מדמעות."אוקיי תירגעי סשה תינשמי ותגידי לי מה את רואה?!!"דיברתי כולי מלאת פחד ולחוצה"אממ..א..נראה לי את הבצפר" "אוקי! אני עכשיו נכנסת למכונית תרוצי לבצפר ותתחבאי שם עד שאני אגיע הבנת אות?!!""אבל תישארי איתי על הקו אני מפחדת מאוד.." "ברור מה ניראה לך ?! שאני אשאיר אותך לבד ימשוגעת מה קרה לך ככה את מכירה אותי שאני אותך?!!נפגעתי ממך" "טוב טוב את צודקת את אף לא עוזבת אותי. נו כבר איפה את?! קר לי ואני לא רואה כלום בגלל החושך הזה" " חכי עוד עשר דקות אני כבר יוצאת מהאוטו ורצה אלייך תתכי לי בכניסה האחורית!" אמרתי לה מתנשפת מחוסר חמצן בריאות. " אנג'ל תיזהרי מאחורייך!!" באותה השנייה הסתובבתי אחורה ונפלתי על הארץ צרחתי מכאבים לא יכולתי לזוז סשה רצה אליי חיבקה אותי באופק שמתי לב לעיניים אדומות כדם נועצות לכיווני ולאט לאט נעלמות באופק השחור של הלילה. סשה דיברה אבל לא שמעתי את קולה היא תילתלה אותי בשביל שאני לא אסגור את העיניים שלי היא פחדה שגם אני אמות בדיוק כמו אמא שלה אבל בידיים שלה לא הצלחתי להשאיר את העיניים שלי פקוחות כשהן ניסגרו לאט לאט ראיתי שהיא ניסתה להתקשר למישהו בלחץ ואז העיניים שלי נסגרו. אחרי שעתיים בערך או שלוש התעוררתי לא הצלחתי לקום אבל הצלחתי לראות את סטפן אחי הגדול ואת קיימון אחיה הגדול של סשה יושבים ומדברים פתאום הצלחתי לשמוע על מה הם מדברים הם דיברו עליי ןעל מה שקרה וסטפן צעק עליו "למה היית צריך לבחור את אחותי הקטנה למה אותה למה לא מישהי אחרת!" "סטפן אני מצטער אבל לא התכוונתי זה גם הכוחות הפנימיים שלי" סטפן קלט שאני כבר קמתי ושמעתי כל מילה ואחרי זה הוא הסתכל על קיימון והוא בא אליי והוריד לי את התחבושת שהייתה במותן שלי ובסוף לא היה לי שם כלום "סטפן סתכל" "היא שרדה את זה אבל איך זה קרה כל כך מהר?" "אני לא יודע כנראה אנג'ל חזקה מאוד" " הי! בנים אכפת לכם?! אני לא מבינה שום דבר על מה שאתם מדברים אולי תסבירו לא יזיק!……" "קיימון היא צודקת" אמר סטפן "טוב אם אתה אומר אז ככה אנג'ל נכון כל הסיפורים המפחידים האלה על כל הרוחות אנשי הזאב המפלצות וכולם?" "מה איתם הם הרי לא אמיתם נכון? או שהם כן אמיתים?" "למעשה הם אמיתיים והם צריכים להישמר בסוד מכל בני האנוש הרגילים" "למה?" "כי אני ואח שלך חלק מהם ועכשיו גם את אנשים רבים מוכנים לשלם הרבה כסף בשביל להוכיח שהם קיימים ואמיתיים" "אל תגיד לי שאתם מפלצות" " אנחנו כן מפלצות במובן מסויים אבל אם מסתכלים מהצד השני אנחנו אנשי זאב" הייתי ממש מופתעת לא האמנתי למה ששמעו אוזניי. "אנשי זאב מתחלקים לשלוש חלקים: אלפא שהוא המנהיג הוא היחיד שהי חזק הוא גם המנהיג של כל הלהקה יש גם את הבטא שהוא שזה שהאלפא הפך בנשיכה והאחרון הוא האומגה הוא לא קשור לאלפא או לבטא הוא עובר מלהקה ללהקה" " כמו זאב בודד" "בדיוק אבל לרוב הזמן הם לא שורדים בגלל זה הם עוברים מלהקה ללהקה ברוב הפעמים" "עם אתה וסטפן אנשי זאב לאיזה חלק אתם שייכים?" " אני למשל לאלפא וסטפן לבטא גם את לבטא" "יש עוד מישהו שהוא איש זאב?" " לא" ענה לי מהר סטפן ואמר " קיימון סתכל" הוא אמר והסתכל בחלון דרך הסורגים וראה את הירח המלא "סטפן לך תביא את השלשלאות מעליית הגג" "מה? שלשאות למה צריך שלשאות?" "אנחנו מעדיפים לא לקחת סיכון" "איזה סיכון על מה אתם מדברים?!! תסבירו לי " "אנג'ל תירגעי את עוד מעט תדעי את הכל" סטפן בא עם השלשלאות קיימון וסטפן עזקו לי את הידיים ואת הרגליים וקשרו אותי למעקה שהיה ליד הקיר "סטפן מוכן?" שאל אותן קיימון ןסטפן הנהן לו בתשובה חיובית קיימון פתח את החלון ועור הירח מילא אותי זעם וכעס שיניתי מורה שלפתי ציפורניים הניבים שלי התערכו העיניים זהרו בצבע צהוב ניסיתי להשתחרר מהשלשלאות. קיימון ניסה להרגיע אותי "אנג'ל את צריכה ללמוד לשלוט בזה תחשבי על משהו שיכול להרגיע אותך" עשיתי את מה שקיימון אמר ונירגעתי מהר מאוד. אחרי שעתיים סשה באה לחדר היא רצה אליי וחיבקה אותי חזק מאוד כמעט חנקה אותי "מה קרה סשה למה החיבוק המוחץ הזה?" אמרתי וצחקתי קצת "את הפחדת אותי למוות ואת נישארת היום לישון אצלי זה ברור לך??!" " כן כן סשה " אחרי רבע שעה ראינו סרט ולאט לאט התחלנו להירדם…..