יצורי הלילה-פרק 9-טסים לישראל

"אני בדרך אלייך" אמר ג'רמי וניתק את השיחה.
לא סיפרתי לו על הפתק,זה משהו שעדיף לומר פנים אל פנים. לאחר מספר דקות נשמע צלצול בדלת "אני באה!!" צעקתי ורצתי לפתוח את הדלת לפני אמי וסאמי,לא רציתי שידעו שאני מתראה עם ג'רמי. אחרי הכל אני עדיין מלכת השכבה והוא עדיין ילד מנודה שאף אחד לא מכיר.
"אז תגיד,איך זה שראיתי בבית-הספר רק פעם אחת?" שאלתי כשסגרתי מאחורינו את דלת חדרי.
"אני לא הולך לבית-הספר שלכם,אני לומד במקום שהיית בו כשחטפנו אותך. הייתי שם רק פעם אחת כי שלחו אותי לעקוב אחרייך."
"אהה" אמרתי.
"אז למה קראת לי?"
"יש לי משהו חשוב לספר לך,לא סיפרתי על זה לאף אחד אחר,ואני מבקשת שגם אתה לא תספר"
"אפילו לא להיילי?" הוא פתח את הפה ושם עליו יד כאילו הוא מופתע והיה לי ברור שהוא עושה ממני צחוק.
"אפילו לא להיילי" אמרתי וחייכתי. נתתי לו את הפתק שיקרא,הוא לקח את הפתק ונהיה רציני מיד כשהתחיל לקרוא והבין במה מדובר.
"אהממ..ותני לי לנחש,את רוצה שאני אבוא איתך לישראל כי אני היחיד שאת מכירה שיודע משהו על האבן?"
"איך ידעת?" שאלתי בפליאה
"כי מאיזה סיבה אחרת היית נותנת לי לקרוא את הפתק הזה?" הוא חייך
"צודק" צחקתי "אז אתה רוצה לבוא איתי?" שאלתי
"כן,בטח. תמיד רציתי לצאת מפה,לטייל קצת"
"וירשו לך?"
"אל תדאגי בקשר לזה,אני כבר אמציא תירוצים לכל מי שצריך"
"אוקיי" הייתי מרוצה מעצמי. השגתי לעצמי שותף למסע ועכשיו יכולתי להתחיל לעקוב אחרי הוראות אבי.
"כבר יש לך כרטיסי טיסה או שאין לך מושג מאיפה לעזאזל את הולכת להשיג אותם?" ג'רמי שאל.
שיט. כרטיסי טיסה. הייתי כל כך עסוקה במחשבות על המסע ששכחתי מהדבר הכי חשוב! איך אנחנו אמורים לטוס בלי כרטיסי טיסה?
"אמממ די שחכתי מהם לגמרי" אמרתי בפרצוף מתנצל.
"אוקיי,נסדר את זה איכשהו." הוא אמר והפנים שלו שידרו 'עמוק במחשבות'.
חציתי את החדר לכיוון המגירות והוצאתי משם קופסה ורודה עם נצנצים. חייכתי כשנזכרתי שזאת הייתה מתנה מאמי ליום הולדתי ה9. קצת קשה להאמין שעדיין שמרתי את כל החסכונות שלי בתוך הקופסה הזאת,הוצאתי משם את השטרות והתחלתי לספור. היו שם 70 דולר ו150 שקלים, עכשיו התחלתי להצטער על הבזבזנות המטורפת שלי בזמן האחרון.
"יש לי 70 דולר ו150 שקלים" אמרתי "זה בחיים לא יספיק בשביל 2 כרטיסי טיסה."
"ופעם אחרונה שאני בדקתי היה לי 190 דולר,אבל זה היה לפני חודש ובזבזתי די הרבה בזמן הזה" אמר ג'רמי "אז איך נשיג את הכסף?"
פתאום נזכרתי במשהו וקראתי לעצמי טיפשה על כך שלא נזכרתי בזה קודם. "ידיד קרוב של אמא שלי הוא בעלים של חברת תעופה קטנה,הוא בטוח יכול לסדר לנו משהו"
"ורק עכשיו את נזכרת להגיד לי!"
"חכה רגע" התקשרתי למייקל-הידיד של אמי-וביקשתי ממנו טובה והוא הסכים לסדר לנו כרטיסי טיסה ב50 דולר בלבד,וכמובן שגם ביקשתי שלא יגיד לאמא.
"המשימה הושלמה." אמרתי לג'רמי בחיוך "הצלחתי להשיג כרטיסים ב50 דולר,ואפילו יישאר לנו כסף לדיוטי-פרי".
"את גדולה! מתי יוצאים?"
"הוא אמר שיש מקום בטיסה בעוד יומיים בשעה 16:00"
"ניפגש ב12:00 בתחנת אוטובוס וניסע משם ביחד?"
"קבענו."
"ואל תשכחי להביא איתך את התמונה כדי שנדע מה הרמז הראשון"
"אל תדאג" נפרדנו לשלום והוא עזב.
סיפרתי לאמי שיש לנו משלחת לניו-יורק מהבית-ספר ביום ראשון,היא הייתה מופתעת לגמרי ואני שיחקתי כאילו שכבר אמרתי לה לפני שבוע ואפילו החתמתי אותה על אישור נסיעה. לבסוף היא השתכנעה ועזרה לי לארוז וגם נתנה לי קצת כסף לבזבוזים,הבטחתי שאביא מתנות.
ביום ראשון אני וג'רמי נפגשנו ונסענו ביחד לנמל התעופה. בטיסה אני ראיתי 'דמדומים' ו'פרסי ג'קסון' בלפטופ שלי וג'רמי לא הפסיק לשאול אותי שאלות על הסרטים: "אדוארד הוא ערפד?","למה ג'ייקוב לא נוסע עם בלה לבית הספר?","למה המורה למתמטיקה של פרסי תוקפת אותו?", "מי ההורים האולימפיים של פרסי ואנבת'?". בעיניי השאלות נראו טיפשיות כי כבר ראיתי את הסרטים האלו בעבר,אבל עניתי לכל השאלות שלו בסבלנות וניסיתי עם כמה שפחות ספוילרים.