יצורי הלילה-פרק 3-לוס אנג'לס

"…you're gonne hear me ROAR…" שמעתי את הטלפון שלי מצלצל. השתקתי את קייטי פרי בכך שעניתי לטלפון,זאת הייתה היילי ששאלה *שוב* באיזה שעה אנחנו יוצאות אמרתי לה שתהיה מוכנה ב-16:00 וניתקתי. החנקתי אנחה,היילי יכולה להיות כזאת שכחנית לפעמים…
התלבטתי בין חולצה לבנה עם תחרה במקום שרוולים ובין חולצה אדומה עם כיס ופפיון חמוד בצד ובסוף לבשתי את האדומה עם מכנסי ג'ינס ונעלי-בובה שחורות.
היום אני והחבורה שלי (רק הבנות) הולכות ללוס אנג'לס לבחור שמלה לתחרות יופי. בכל הזמן שהייתי באמריקה נסעתי ללוס אנג'לס רק פעמיים ובשתי הפעמים עשיתי כיף חיים,או במילים אחרות-שופינג.
יצאתי מהבית אחרי שאמרתי שלום לאמי והלכתי לתחנת האוטובוס. בדרך פגשתי את היילי וביחד המשכנו לקראת שאר הבנות. הנסיעה באוטובוס הייתה כיפית ומצחיקה,ישבנו בספסלים האחרונים והקמנו רעש ענקי,אני די בטוחה שכל מי שהיה באוטובוס יצא ממנו עם כאב ראש.
לא ניגשנו ישירות לחנות השמלות הראשונה שראינו אלא הסתובבנו קצת ברחובות לוס אנג'לס ונהנו מהאווירה. אחרי כמה דקות הבחנתי בדמות צנומה עומדת בצל,לא הייתי בטוחה,אבל הדמות ממש הזכירה לי את ג'רמי ריי-השכן של היילי שנועץ בי תמיד מבטים מוזרים. המשכתי להסתכל לאותו כיוון ולאחר מספר שניות הדמות יצאה מהצל ויכולתי לראות בבירור שזה אכן היה ג'רמי. הדם התרוקן לי מהפנים ונהייתי חיוורת לגמרי."קלואי?קלואי! את בסדר?" שאלה היילי שכנראה ראתה את ארשת פניי המפוחדת והבינה שמשהו לא כשורה. פתאום הסמקתי "כן,כן הכל בסדר" אמרתי והדבקתי חיוך מזויף על פניי כדי להרגיע את היילי ואת שאר הבנות שהסתכלו עליי כאילו השתגעתי "זה פשוט מזג האוויר" המשכתי "ממש חם פה. אולי ניכנס כבר לאיזה שהיא חנות?"
לבסוף מצאנו חנות בגדים שהייתה גדולה מספיק לטעמנו ועד אז אני בטוחה שראיתי את ג'רמי עוד פעמיים לפחות. אם מקודם הוא הלחיץ אותי אז עכשיו זה התעצם פי 5.
ניגשנו למקום שהיה תלוי מעליו שלט גדול עם הכיתוב 'שמלות ערב' והתחלנו לנבור בבגדים. כל אחת בחרה בערך 6 שמלות למדידה. אחרי שפסלתי את רוב השמלות נשארתי עם 3 (בקישור http://sizmedia.com/my.php?i=dnwg4wimnqmx.png).כמובן שגם בדרך לתא המדידה ראיתי שוב את ג'רמי אבל לקחתי נשימה עמוקה והתעלמתי ממנו. עברתי שמלה-שמלה ושאלתי את הבנות מה דעתן. השמלה בצבע חרדל נפסלה על ידן מיד ואפילו זכתה לקצת פנטומימה של הקאה. השמלה הכחולה זכתה לקצת יותר אהדה אבל כולן הסכימו שהוורודה הכי יפה. עזרתי להן לבחור את השמלות שלהן ואחר-כך עברנו לנעליים ואקססוריז. בחרתי נעלי-עקב שחורות קלאסיות ושרשרת ורודה בצבע של השמלה ורק אז יכולנו להמשיך לקופה. שילמנו ויצאנו מהחנות.
כשיצאנו הבחנתי לראשונה שהשמש התחילה לשקוע. יכול להיות שמסע הקניות שלנו ארך כל כך הרבה זמן? כולנו היינו רעבות,הרי לא אכלנו מהצהריים,אז התיישבנו במסעדה איטלקית קטנה ואכלנו פסטה ופיצה ושתינו קולה. בזמן שאכלנו הבחנתי בג'רמי עוד פעמיים או שלוש והחלטתי פשוט להתעלם ממנו כי ידעתי שזה לא יהיה חכם להתחיל להתנהג מוזר כשכל הבנות מסביבי. אני לא אחשוב עליו עד שאגיע הביתה.
סיימנו לאכול והתחלנו ללכת לכיוון תחנת האוטובוס. בדרך החוצה מהמסעדה ראיתי אותו שוב והמשכתי להתעלם. הגענו לתחנה וחיכינו לאוטובוס אמרתי לבנות שאני הולכת לרגע לשירותים ונכנסתי לחנות ספרים שהייתה הכי קרובה. שאלתי את המוכרת איפה השירותים והיא הצביעה על הכיוון. הלכתי לשם כשלפתע הרגשתי משהו נכרך סביבי ומונע ממני לנשום. בד שחור כיסה לי את העיניים ו……