יצורים- פרק 2: מסוכן

פרק 2
מסוכן

"אתה לא תפגע בה, שמעת?!" צרח ג'ונתן.
"ג'ונתן, יש מישהו שזקוק לעזרה, אני חייבת לרוץ, אני אחזור בעוד כמה דקות, להתראות" אמרה אליסון, היא רצה בין העצים.
ג'ונתן הסתכל על מרקוס והתקרב לעברו.
"מרקוס…. יצור כל כך מרושע," אמר ג'ונתן.
מרקוס שלף את חרבו וניסה לדקור את ג'ונתן, אבל ג'ונתן התחמק וטיפס על העצים, מרקוס גם טיפס על העץ.
ג'ונתן קפץ מהעץ ושלף את אקדחו. "הגעת מוכן למסע הנקמה שלך…" אמר מרקוס.
"רגע אחד" אמר ג'ונתן, הוא הוציא מהכיס שלו ספר קטן, הוא פתח אותו וראה שמות של אנשים ולמעלה הוא ראה כותרת גדולה, מודגשת: "אנשים שאני רוצה לנקום בהם", ג'ונתן קרא את השם הראשון ברשימה: "מרקוס לורנק."
"אתה שרפת את משפחתי!" צרח מרקוס, "זה הזמן שלי לשרוף אותך למוות!"
"אתה לא תעשה את זה!" צרח ג'ונתן, מרקוס קפץ מהעץ והתקרב אליו.
ג'ונתן הלך על האבנים החלקות ושמע את רשרוש העלים, לפתע, הוא שמע קול, מסתורי, חזק, אפל, נעתקה נשימתו, הוא ידע שזה יכול להיות רק דבר אחד- נחשאי.
הנחשאים היו אנשי נחשים גדולים, אנשים שיש להם את היכולת להפוך לנחשים, חלקם יכולים להפוך לנחשי חנק וחלקם יכולים לירוק את הארס שלהם, הם הסתובבו בדרך כלל ביערות.
מרקוס התנפל על ג'ונתן ואיים עליו עם סכין. "הנחשאים…… הם יכישו אותי…" אמר ג'ונתן.
"זה מה שאני רוצה" אמר מרקוס וחייך.
"אבל הם יכולים גם להכיש אותך" אמר ג'ונתן, הוא קם והוציא את החגורה החומה שלו. "אני אזרוק את החגורה על הנחשאי" אמר ג'ונתן.
"אני אלחם בנחשאי הזה, אתה תישאר מאחור ואחר כך אני אהרוג אותך" אמר מרקוס.
"בזמן הזה אני אברח לקצה השני של היער…" אמר ג'ונתן.
"כן?… אני רוצה לראות!" אמר מרקוס, "הנחשאי מתקרב, אני שומע אותו."
לפתע, הנחשאי התקרב אל מרקוס, מרקוס התחיל לרוץ, לפתע, ג'ונתן ראה עוד נחשאי שהזדחל והתפתל אחריו, הוא רץ, לפתע, הנחשאים הפכו לאנשים. ג'ונתן ומרקוס עצרו.
"שלום" אמר איש אחד, "אני טום."
"ואני ג'ק" אמר האיש השני.
"נעים להכיר" אמר ג'ונתן ולחץ את ידיהם של הנחשאים, אנשי הנחש.
"רגע אחד" אמר ג'ק, "מי אתה?"
"אני ג'ונתן" אמר ג'ונתן "וזה מרקוס" הוא הצביע על מרקוס.
"מרקוס לורנק?!…." צרח טום ודרך את הקשת שלו.
"יש לך מסע נקמה, ג'ונתן?" שאל ג'ק.
"למה אתה שואל?" שאל ג'ונתן.
"כי יש הרבה יצורים שיש להם מסע נקמה, ביער הזה, ג'ונתן וכולם רוצים לנקום במרקוס ובעוד כמה יצורים, אתה רוצה להצטרף אליהם?" שאל ג'ק.
"לא, אני רוצה שהם יצטרפו אליי" אמר ג'ונתן.
ג'ק נעץ מבט חד בג'ונתן.
"מה? מה קרה?" שאל ג'ונתן.
"זה מסוכן" אמר ג'ק ושלף את חרבו הכסופה.
"מה? אתה רוצה להילחם בי? אתה חושב שאני לא אמיץ מספיק להנהיג את היצורים האלו? לשלוט עליהם? אני יכול אפילו למלוך על ממלכה שלמה" אמר ג'ונתן.
"הילחם בי!" צרח ג'ק.
ג'ונתן לקח את האקדח שלו וכיוון אל ג'ק.
"אתה לא מוכן לקרבות קטנים ולאימונים, חבר, אם אקדח אפשר להרוג תמיד, קרב עם חרבות, זה מה שאתה צריך לאימונים" אמר ג'ק.
"אבל אין לי" אמר ג'ק והוריד את האקדח שלו.
"אתה ממש לא מבין בקרבות עם כלי נשק, נכון? אתה יודע שבאקדח לא משתמשים ולא מכוונים אל אף אחד, רק אם זה במלחמה, מכוונים את האקדח לכיוון של האויב ויורים" אמר ג'ק.
"אתה לא תגיד לי כלום, אתה שמעת את זה?!" צרח ג'ונתן והתנפל על ג'ק.
ג'ק קם ודחף את ג'ונתן, ג'ונתן שלף את אקדחו.
"אם זה מה שאתה רוצה…" אמר ג'ק.
"מה קרה?! מה קרה?!" צרח טום.
לפתע, ג'ונתן ראה את אליסון רצה אליו עם עוד יצורים. "חשבנו שגם אתה זקוק לעזרה" אמרה אליסון.