יצורים על טבעיים ומה שבינהם- פרק 2

ממה עצרתי אז? אה. התעוררתי. (10 נקודות לסלית'רין!) אחרי שקלטתי שאני כבר לא בישראל ושקר לי המשכתי לשכב במיטה עם עיניים עצומות לעוד קצת זמן.
"זואי, תתעוררי מתוקה"
אה סבתא שלי מצד אבא. שכחתי להזכיר שאני גרה איתם עכשיו? אופסי.
כנראה שכחתי גם להזכיר שההורים שלי הם שגרירים שאני לא פוגשת הרבה ולכן אני גרה עם זוג הסבים שעוד נותר לי.
"זואי קדימה!"
ואני עדיין לא פותחת עיניים או מראה כל תגובה לערנות.
"טוב, עושים את זה בדרך הקשה. מנטה!!!"
מנטה הוא כלב זאב לבן שגדלתי איתו מגיל 8. הפסיכיאטר המליץ להורים שלי לקנות אותו אחרי שהייתי מטופלת שנתיים ולא היה כל שיפור במצבי. התחלתי בטיפולים חודש אחרי מקרה הרצח. אבל בכל מקרה,מנטה היה כלב גדול. ולא סתם גדול אלא ענק, אז כשכלב ענק קופץ עליכם די ברור שתתעוררו מיד לא? אז זה מה שקרה לי.פתחתי עיניים ומול העיניים שלי עמד מנטה כשהוא מוחץ לי את כל הגוף.
"היית חייבת סבתא?"
"כן. הבוקר כבר פה. הדלקתי את הדוד א תתארגני וצאי לריצה היומית"
ספורטאית מקצועית זוכרים? "כן טוב אתחיל להתארגן ברגע שתצאו לי מהחדר"
"אז לא נעקב אותך. בוא מנטה!"
לבשתי את בגדי הספורט שלי ויצאתי לריצה ליד היער שליד הבית החדש שלי. וואו, המקום הזה ענק! רצתי בערך שעה על גדת היער ולא נראלי שעברתי אפילו רבע ממנו. חזרתי הביתה נוטפת זיעה ומסריחה.
"בוקר טוב גם לך פמפקין"
"בוקר טוב סבא"
סבא שלי קיבל תקציב ענק מקנדה וההורים שלי על מנת שיעבור לקנדה ויבנה שם חוות סוסים ענקית. אז כן, יש לנו עכשיו חוות סוסים ענקית בחצר האחורית של הבית. שם גם גרה הסוסה שלי ג'אם.
"וואו" סבא שלי סתם את אפו, "את מכירה את המושג מקלחת יקירה? כי לא תזיק לך אחת
"כבר בדרך אליה אל תידאג"
סבא שלי הוא אדם סרקסטי וציני מאוד. אני מתה עליו.
אחרי שתקלחתי ואכלתי ארוחת בוקר, לקחתי את מנטה ויצאנו לאורווה. בתא האחרון מימין היייתה ג'אם. הוצאתי אותה והתחלתי להתכונן לרכיבה. הברשתי את פרוותה הלבנה והלבשתי לה אוכף.עליתי עלייה והתחלנו בשיגרת האימונים הרגילה שלנו בזמן שהחווה נפתחה והתחילו להיכנס כל מיני אנשים בשביל להרשם. לא שמתי לב אליהם כי הייי דיי עסוקה, אבל כשסיימתי שמעתי איזה ילד אומר לאמא שלו שהוא רוצה ליהיות כמוני כשיגדל. לא יודעת מה איתכם אבל אני הוחמאתי. כשנכנסתי בחזרה לאורווה ראיתי איזה בחור ענק (ואני מתכוונת לגובה של 2 מטרים) שנראה אינדיאני. כן הם קיימים עדיין! השכנים החדשים שלנו אינדיאנים.
"היי, מי אתה?"
"אני סת' המדריך החדש. נעים להכיר, נאבדת?"
"האמת לא. אני דיי גרה פה"
"פה באורווה? כמה מוזר" אמר בחצי חיוך
"לא באורווה! בבית שליד החווה"
"אההה את הנכדה של מר.פילואו?"
"כן. קוראים לי זואי. טוב היה נעים להכיר אבל יש לי סוסה לשטוף נתראה"
הסתובבתי לאחור וצעדתי למקלחון בלי להביט אחורה. משום מה יש לי הרגשה שסת' הוא לא בדיוק אנושי.
אוף. רק באתי וכבר צרות?