יצורים יפהפיים – פרק 4 – אבירים
הדלת נפתחה בחבטה.
*** כמה דקות לפני ***
בזמן שלונה שיונל וביאר דיברו לקחתי את הבגדים ושמתי אותם עליי מהר. התחלתי לחפש במגירות משהו שאיתו אוכל להרביץ אם אני אצטרך, הרי בכל זאת לונה אמרה, ואני מצטטת:"אתה מתכוון להרוג אותה?".
מצאתי בקבוק בדולח שקוף שאם שוברים אותו הוא יכול להיות חד מאוד. שברתי אותו בעזרת קסם ולקחתי חתיכה גדולה ונשכבתי ליד האמבטיה.
*** עכשיו ***
הדלת נפתחה בחבטה. שיונל נכנס לחדר ובידו חרב כסף ארוכה ונוצצת.
"מה חשבת לעצמך שהבאת אותה לאבירים?" שאלה ביאר.
"סליחה?! היא קפאה מקור הייתי צריכה לעשות משהו! חוץ מזה אין לי גישה לקריסטלים!" עונה לה לונה.
"הקריסטלים? או לא, היא מתאימה יותר לכנפיים!" אומרת ביאר.
"הכנפיים?! הם מתייחסים שמה לנימפות כמו למשרתים!" אומרת בעצבנות לונה.
נהפכתי לרואה ובלתי ניראת כאשר שיונל ניגש למקום מחבואי. נשמתי עמוקות וקמתי מהרצפה. שיונל הסתובב ותקעתי לו את שבר הזכוכית ברגל. הוא צרח מכאבים והחרב שלו עפה על החלון הגדול וניפצה אותו לרסיסים ושברי זכוכית קטנים ננעצו לי בידיים. חזרתי שוב לניראת בגלל הכאב ולונה עמדה מעליי בזמן שביאר עמדה מעל שיונל.
"הכוח הראשי שלך!" אומרת לונה.
"מה?!"
"את רואה ואינה ניראת זה הכוח הראשי שלך!"
יופי, ממש יופי! אני אפילו לא יודעת מהו באמת הכוח הראשי שלי והשתמשתי בכישוף למרות שקתרין אמרה לי לא להשתמש!
"בואי." אמרה לונה ועזרה לי לקום.
יצאנו מחדרה וירדנו בגרם המדרגות, עברנו דרך שטיח הקיר ולונה עזרה לי לרדת למטה. היא ניגשה לדלפק הכי שמאלי והציגה כרטיס קטן וסגול. השומר בדלפק הנהן ולונה ואני נכנסו למסדרון מואר לפידים שבסופו היתה דלת עץ עגולה מעוטרת מתכת כחולה.
"נימרה, אני צריכה את עזרתך!" אמרה לונה כאשר נכנסה לחדר בגסות רוח.
על כיסא עור חום ישבה אישה מבוגרת עם שיער שחור עומד, ועיניים שחורות בוהקות. שפתיה היו בצבע דם והיא לבשה שמלה אדומה שחורה עם שחורים.
"יצור יפהפייה." אמרה לונה והצביעה עליי.
"יצור חדש? ועוד הבת של המלכה? מה את אומרת, נכניס אותך לפנדורה?" שאלה מי שכנראה היתה נימרה.
"מה ז"א להכניס אותי לפנדורה?" שאלתי.
"לתיבת פנדורה." אמרה נימרה והצביעה על קופסת זהב מעוטרת בקישוטים צבעוניים. נימרה פתחה את הקופסה ונשאבתי פנימה בכאב ובייסורים. נימרה סגרה את התיבה וראיתי הרבה אורות סגולים אבל בעיקר חושך. מישהי ניגשה אליי. היא הייתה רזה עד שראו לה את העצמות. האורות נדלקו.
"ברוכה הבאה לפנדורה!"
תגובות (0)