יער מסתורי

אמה
"אמה תתעוררי" נדנד הקול
"עוד מעט נו" עניתי מנומנמת
"את שוב נרדמת" המשיך "כדאי לך להתעורר אחרת…"
"נו נו למה אני לא מופתעת" שמעתי קול נשי קר כקרח
"המממ" אמרתי
"אני מבינה שאת לא רוצה להיות בכיתה. אין בעיה את יכולה לעזוב יש הרבה ילדים שרוצים להיות כאן במקומך הנה הדלת" הקול התגבר מרגע לרגע
פקחתי את עיניי וראיתי עיניים כחולות כקרח.
"סליחה המורה פשוט…" התחלתי לומר
"פשוט מה?!" צעקה "חשבת שהחומר יעבור לך בתועדתך בזמן שתשני? זאת לא הפעם הראשונה שלך אמה שאת נרדמת בשיעורים שלי" נזפה המורה למתמטיקה
"בסדר בסדר אני מבטיחה שזה לא יקרה שוב" אמרתי בחיפוף
"אנחנו עוד נראה" אמרה והמשיכה ללמד כאילו לא קרה כלום על כל מיני משוואות ריבועיות ונקודות אמצע.
"מצטער שלא הצלחתי להעיר אותך לפני שהמרשעת הזאת הגיע" הסתכלתי לצידי וראיתי שרופרט יושב לידי. אז הוא מקודם ניסה להעיר אותי לפני שהמורה קרעה לי את עור התוף
"לא נורא תודה בכל מקרה" חייכתי לעברו