יער מסתורי 7
אמה
אחרי הקטטה עם תמי, אמי זרקה לעברי את התיק היחידי שהבאתי ואת התיקים של תמי שכמעט כולם נפתחו מעוצמת הפגיעה בקרקע.
"ברצינות אמא אל תוציא את העצבנות שלך על הדברים שלי" זעקה תמי.
אחרי שאמי אמרה לנו ללכת למקום הקבוע שלו, לקחנו את התיקים שלנו והלכנו בכבדות.
עברנו את מקום השומר והגענו לבקתה, שבה מוכרים מזכרות מעפנות לא יותר מזה.
תמי ואני הלכנו בין העצים הגבוהים עד שהגענו למקום הקבוע שלנו. המקום שלנו נמצא ליד השביל שמוביל ליער, כך אנחנו לא צריכים לפסוע דרך האנשים כדי להגיע לשם.
זרקנו את התיקים והתיישבתי בכבדות. גם תמי עשתה כמוני.
"הפעם הגזמנו" אמרתי חלושות אחרי שתיקה ארוכה.
"כן" אמרה תמי ונאנחה.
"אני מציעה שנכריז על הפסקת אש" אמרה תמי והנהנתי לאות הסכמה.
"יופי אני שמח שאתן מסכימות על משהו" כריס זרק את המזוודה היחידה שהביא, כמוני.
"איפה אמא ואבא?" שאלה תמי אחרי שהסכלה אחורנית.
"הלכו לשלם" אמר כריס.
"טוב" אמרתי ונעמדתי.
"לאן את הולכת?" שאלה תמי בזמן שהוציאה את משייף הציפורניים.
"להסתובב לי קצת" אמרתי
"ביער?" שאלו כריס ומתי ביחד.
"מה יש לעשות פה בדיוק?" שאלתי בהרמת גבה.
"צודקת" אמרה תמי וכריס הנהן לאות הסכמה.
"יופי" אמרתי והוספתי "ואל תעקבו אחריי".
"למה שנעקוב אחרייך?" שאלה תמי בזמן שהיא משייפת את ציפורניה.
"פעם שעברה עקבתם אחריי וזה נגמר בזה שהבלתם אותי וכמעט המשטרה באה" ניסיתי להזכיר להם.
"אוי זאת לא אשמתנו שאת פחדנית" אמרה תמי.
"אתם לקחתם את זה רחוק מידי כמו הפעם שמרחתם על העצים משהו דמוי דם" התחלתי לצעוק.
"זה היה תותים וצבע מאכל אדום" התגונן כריס.
"אה כן? אוקי ואחרי זה פתאום איזה איש מת הופיע מולי" רעדתי מהזיכרון המזעזע הזה.
"כולה לקחנו את אחת הבובות מעליית הגג באמת" אמרה תמי וגלגלה את עינייה.
"אבל אחרי המקרה עם הבובה ה'מתיחה' הגיעה לשיאה" אמרתי והפנתי אצבע מאשימה כלפיהם.
"מה?" כריס שאל.
"כן באמת מה? עשינו לך רק את שני הדברים האלה ורצת להורים" אמרה תמי.
"אל תדברו שטויות עשיתם עוד משהו" אמרתי נמרצות.
"לא אנחנו לא" אמר כריס.
"למה מה ראית כשחשבת שאנחנו עשינו את זה?" שאלה תמי כשהיא מחזיקה את המשייף באויר.
"האייל" אמרתי בעצבנות.
"איזה אייל?" שאל כריס והבעת פרצופו הראתה שאין לו מושג על מה אני מדברת.
"נו כשהאייל היה אכול וכל האיברים שלו היו בחוץ. אל תגידו לי בשר ופלסטיקים?" שילבתי את ידיי.
הם הסתכלו עליי במבט של 'מה לעזאזאל'.
גלגלתי את עיניי. "טוב אני הולכת ביי" אמרתי.
איזה אחים למופת יש לי חשבתי לעצמי כשנכנסתי לשביל הגישב ליער.
תגובות (0)