יעוד | פרק 2

ליאו הביט בנערה שמולו, כל ההתרסה הזו, הפחד אבל הלהט להשתחרר מהמצב שבו היא נמצאת צרח לו שזו אריה. הוא לא יכל שלא לקוות שזו היא. הוא היה חייב למצוא דרך לתקשר איתה. אבל היה ברור שהיא לא מבינה אותו, וגם הוא לא הבין אותה.
אם זו היא, אז מה שהאדם שחטפו אמר נכון. הוא הבטיח לו שאם לא יפתחו בעוד מלחמה הוא ידאג שהיא תחזור והביא לו את המיקום שבו היא תהיה, ההבטחה הייתה שהוא ילך לבד בלי תגבורת, והוא הסכים מבלי לחשוב פעמיים, רק מחכה לראות אותה שוב.
אבל עכשיו הוא הביט בה, ולמרות שהיה כמעט לגמרי בטוח שזו היא, לא היה בטוח לגמרי. הוא היה מוכן לעשות הכל כדי לקבל את החברה הכי טובה שלו בחזרה, את הזו שיעדה אותו ברגע שנפגשו כשהיו תינוקות, והוא יהיה מוכן ללא ספק לסבול הרבה יותר מנשיכות ובעיטות ממנה. אם זו היא הוא יהיה מוכן לעשות כל מה שיגידו לו. ואם זו לא היא… הוא פשוט ימשיך לחפש את אריה.
הוא הביט בעינייה הירוקות והצביע על עצמו. "ליאו," אמר בקול שקט ורך, מסמן לה שזהו שמו ומחכה לתגובה מצידה.
"אליס." אמרה לאחר כמה רגעים של שקט. הקול שלה עדיין היה מפוחד ומבועת מכל מה שקרה, כנראה חשבה שהוא חוטף אותה. ליאו הצמיד את שפתיו אל שפתיה ומלמל לחש שיגרום להם להבין אחד את השני. הוא הספיק להתרחק עוד לפני שנרתעה מאחור. "מצטער. הייתי חייב לעשות את זה."
היא נראתה כאילו בא לה להקיא. "שלא תעז לעולם לעשות את זה שוב חתיכת מסריח! למה חטפת אותי לכל הרוחות?! באיזו זכות בדיוק אתה מנשק אותי?" היא ניסתה לקרוע את החבל שחיבר בין שניהם.
הוא משך בכתפיו. לא אמת יודע מה להגיד, לא בטוח שתאמין לו בכלל. כי גם אם זו אריה, היא ממש לא זוכרת את זה, זה היה ברור מאליו. "אני מצטער שעשיתי את זה. מאיפה הגעת? אני לא רוצה או מנסה לחטוף אותך, אני רק רוצה לעזור."
"לעזור בזה שאתה קושר אותי? מנשק אותי כמו אנס?" היא נראתה כאילו נגעלה ממנו.
"אני מצטער, לא הייתי צריך לעשות את זה, את פשוט נראית כמו מישהי שהכרתי בצורה מפחידה."
"למי?"
"לארוסה שלי." הוא ידע שזו המילה הכי קרובה למיועדת, הרי מאורסים נועדים זה לזה בסופו של דבר לא? ככה גם הם, כך שלא בדיוק שיקר.
היא הנידה בראשה. "טוב אני לא הארוסה שלך מצטערת, עכשיו תשחרר אותי כבר אוקיי?"
"ואיך תחזרי הביתה? ברור שאת אבודה כאן לגמרי. אני מצטער על כל מה שעשיתי אוקיי? תני לי לכפר על זה בכך שאני אעזור לך."
היא לא ענתה, רק משכה בכתפיו אך הוא ראה בעינייה כשהיא כבר לא מפחדת ממנו, אמנם היא עדיין לא סמכה עליו, אבל הוא לא קיווה לזה עדיין, עדיין לא בכל אופן.
"מאיפה הגעת?"