יללת הזאבים פרק 2

ענפים הצליפו בפניה כשרצה עם הזאבים בתוך מעבה היער וחשבה "מה קורה לי ,אני לא מסוגלת לעצור !".היא חשה שגופה פועל על אוטומט ורץ למקום כלשהו ביער.
היא חשבה על הרגעים שלפני שרצה עם הזאבים לתוך היער והבינה שהיא בכלל לא חשבה למה היא בכלל רוצה לרוץ אתם הרי הם חיות פרא ,"אבל הם כול כך יפים ומקסימים "אמר קול בתוכה.
מצד אחד הגוף שלה אמר לה להקשיב לקול הזה , אבל מצד שני מוחה אמר לה לעוף משם ולסתום לקול את הפה.

-נקודת מבט כללית (של המספר)-
כמובן שניקול לא הקשיבה למוחה כמו הרבה נערות בגילה ,רק שנערות בגילה לא ממש
אהבו זאבים ,אצלם שחשבו על זאב הם חשבו על חיה מסוכנת ומרושעת שאסור להתקרב אליה .
אצל ניקול הזאבים היו חיות אציליות רגישות וביישניות שאסור לפגוע בהם.
אולי זה מה שעזר למנהיג הלהקה להשתלט על התודעה שלה .
אתם מבינים ,זאבים לא רצו לפגוע באף אחד חוץ מהטרף שלהם ,אז הם פיתחו כוח שמאפשר להם לשלוט על תודעות של יצורים חיים .תחשבו על זה כעל סירנה של זאבים ,ובזה השתמשו הזאבים של היום כנגד בני אדם,אבל במקרים קיצוניים הם השתמשו בכלים הישנים שלהם,שיניים וטפרים.
-נקודת מבט של ניקול –
היא רצה עד שכאבו לה הרגליים וגם אז היא המשיכה לרוץ .הזאבים רצו לפניה ושוב היא הרגישה כאילו היא בתוך חלום ,היא ראתה את חמשת או ששת הזאבים רצים ואותה מדשדשת בעקבותיהם .
בדיוק שחשבה שגופה כבר לא יוכל להחזיק מעמד יותר הם הגיעו,היא הרגישה את זה .
לאן שהגיעו היה אגם יפיפייה בצבעיי צהוב וכתום של הצהריים ומערה קטנה אך עמוקה
באחד הצדדים שלו ,ובצד האחר ראתה גוריי זאבים קטנים שהאימהות שלהם לידם .זה היה מחזה כול כך יפה ,עד שכמעט שכחה איפה ולמה היא נמצאת שם.
כמעט .
היא הסתובבה לאחור והספיקה לראות הבזק של זאב זהוב שהופך אט אט לנער עם שער שטני ועיניים בצבעי זהב כחול ושחור מרים את ידו ואז היא הרגישה את העפעפיים שלה נהיים כבדים ואז היא איבדה את הכרתה