צוחקים על אותו ילדה(עם תיקונים)

"אמא! איך בלי שנעבור דירה נגיע?" אמרה לינה (תיאור דמות) בת ה16 בזמן שהיא פותחת את עיניה, בבוקר חמים ונעים בביתה הקטן, וחדר אחד נגלה לפניה, כמו כול יום מחדש…שיש לו רק חדר אחד.
"כן,אבל את יודעת אין לנו כסף לעבור " אמרה אמא של לינה שהיא מתקרבת לידה ומדברת איתה.
"אמא זה לא נכון!" אמרה לינה שהיא קמה מהמיטה עם פרצוף חמוץ וממשיכה לאמר:
"כל החברות שלי עוברות דירה ואני לא,את קרצייה" לינה יצאה מהחדר וטרקה אחריה את הדלת היא הלכה להתלבש.
אמא עשתה פרצוף עצוב ואמרה בליבה:"מה קורה איתה?"
לינה גמרה להתלבש היא לבשה חולצת גי'נס וחצאית שחורה ותיק על הגב,לינה הלכה למטבח גמרה את השתיה ויצאה מהבית.
"לינה חכי את שחכת אוכל" אמרה אמה ללינה.
"זה בסדר.: אמרה לינה בחוצפה.
לינה נכנסה לךהית הספר כולה כועסת.
"ובכן" אמר ילד גדול שחסם לה את הדרך.
"תראו תראו" אמר הילד הצחוק גדול.
לינה זזה צעד שמאלה וכך גם הילד,הילד לא נתן לה לעבור.
לינה החלה להתרגז היא אמרה בקול אצבני:
"כדי שתעוף לי מהדרך אוו?"
"או מה פחדנית" אמר הילד הדול.
לינה התבישה היא נסגה אחורה והלכה לחצר היא התישבה בספסל כולה בוכייה.
"לינה?"
לינה קפצה מיד מהספסל מולה היא ראתה את המורה שלה דיצה.
"המורה?" אמרה לינה שהיא מנגבת את דמועותייה.
"מה קרה?" קאלה דיצה את לינה.
"הילד הזה מכיתה ז' מעצבן אותי מבייש אותי מול כולם." אמרה לינה בהיא פוסעת פסיעות קטנטנות….