ילדי המכשפה – פרק 8

*נקודת מבט ליאם*
אני פשוט אידיוט.
דפקתי את הראש בקיר בפעם המי-יודע-כמה ומשכתי שוב בשרשראות שחיברו לי את הידיים לקיר כי אולי אחרי דקה וחצי משהו ישתנה. לא עזר. שמעתי צעדים וג'רמי הופיע מאוחרי הסורגים.
"אוי ליאם, אתה ולילי באמת חשבתם שתוכלו לברוח?" שאל אותי בקול מתגרה. בתגובה ירקתי עליו, בול בעין. הוא ניגב את הרוק והסתכל עלי במבט מרושע.
"לא משנה כמה תתאמץ, זה לא יעזור" אמר והסתלק. דפקתי שוב את הראש בקיר…

-חמש שעות קודם-
התיישבתי על השק"ש.לילי עדיין ישנה לידי. החלום שלי היה גרוע יותר משלה, אני חושב שג'רמי קצת מרחם עליה או כי היא קטנה יותר או בגלל שהיא בת. לא יכולתי לסבול את הישיבה בלי לעשות כלום אז קמתי והתחלתי ללכת לכיוון היער, אולי אני אמצא משהו לאכול. הסתכלתי לרגע על הרובה אבל בסוף המשכתי בלעדיו, אחרי הכל, אני מכשף. יש לי נשק. התקדמתי יותר עמוק ביער מבדרך כלל. לפתע שמעתי קול מאחורי. הסתובבתי וראיתי את ג'רמי עומד שם. בלי לחשוב פעמיים התחלתי לרוץ בכיוון השני מלילי. לכל מכשף או מכשפה יש עוד כוח בנוסף לכוחות הכישוף שלהם. לאמא שלי זה מידע, אמא של לילי זה חוש שישי, ללילי יכולה לשמוע ולהריח יותר טוב נכל בנאדם (או חיה) שאני מכיר. אני יכול לרוץ מהר. לא במהירות של מאה מטרים לשניה, אבל עדיין מהר. ועכשיו זה היה די שימושי. אחרי כמה מאות מטרים נעצרתי, משוכנע שהצלחתי לברוח ממנו אבל אז ג'רמי הופיע מולי. יצרתי כדור אש וזרקתי אותו על ג'רמי. הוא שלח פרץ מים שכיבה את האש.
"לא משנה מה תעשה, זה לא יעזור" אמר ג'רמי. הסתובבתי לצד השני והתחלתי לרוץ, ממש מהר. שמעתי את ג'רמי רץ מאחורי אז לא התקרבתי ללילי.אחרי הרבה זמן של ריצה נעצרתי והסתובבתי אל ג'רמי. הוצאתי מהאדמה שורשים שיעטפו אותו אבל הוא שרף אותם.
"אמרתי לך שזה לא יעזור" אמר ג'רמי והתקרב עוד צעד לכיווני. לפני שהספקתי להסתובב ולרוץ שוב הוא שלח גל הלם שהפיל אותי לרצפה. הוא התקדם ועמד ממש מעלי. הצמדתי את היד שלי לרגל שלו. בהתחלה הוא רק צחק אבל אז הפסיק. צבע כחול התחיל להתפשט לו במעלה הוורידים. הפעם היה תורי לחייך. התרוממתי ורצתי כשהוא נשאר לעמוד קפוא במקום.כשחשבתי שהסכנה חלפה התחלתי לחזור לכיוון המחנה אבל אז פגע לי חץ בכתף. שלפתחי אותו החוצה והסתובבתי אל ג'רמי שידעתי שעומד מאחורי.
"לא יעזור" שמעתי אותו אומר והכל החשיך.
כשפקחתי עיניים מצאתי את עצמי בחדר אטום וחשוך עם חלון סורגים קטן. הידיים שלי היום קשורו בשרשראות גדולות לקיר. לא משנה איזה כשפים ניסיתי לעשות, זה לא עזר. כנראה שאת החדר מקיפה איזו קללה שמונעת ממני לעשות בו לחשים. אז ככה יצא שאני לכוד בתוך הבית של ג'רמי, בלי יכולת לצאת. ולילי נמצאת לבדה ביער, לא יודעת שג'רמי תפס אותי ורודף עכשיו גם אחריה.