ילדי הירח פרק-22: למצוא את האבדה

אוז דיבר בטלפון עם מייק או איימי, לא ממש הבנתי או רציתי להבין כל מה שרציתי זה להרגוד את דאריוס. אף אחד לא פוגע באחותי וחומק מעונש!
"דוריאן ינסה למצוא אותה, אנחנו רק צריכים תמונה ומשהו שלה כי הוא לא מכיר אותה אז קשה לו." אמר אוז כשסיים לדבר בטלפון.
"אני אעלה לשם, אני רוצה להיפרד מהבית ולקחת כמה דברים מהחדר שלי ממילא." אמרתי והוא ליטף את פני.
"אני אשאר כאן למקרה שמישהו יבוא." אמר והתיישב על המדרגות. עליתי לחדרה של לורה, כמה שהתגעגעתי אליה ועכשיו גם לאנה.
'לא לבכות לונה יש לך מה לעשות' חשבתי לעצמי וקיוויתי שאוז לא שומע. התיישבתי על המיטה שלה עם הריח המוכר של שערה והקפיץ הבולט משקפצה עליו. ליטפתי את השמיכה בידי ונשמתי עמוקות את הריח שעטף את כריתה. קמתי ממקומי ולקחתי חולצה שלה, החולצה האהובה עליה ורודה עם ציור שעשתה בעצמה של פרח יחיד באגרטל זכוכית. חיבקתי אותו אליי והלכתי לחדרי לוקחת בגדים את הלפטופ שלי ועודד כמה דברים קטנים כולל תמונה של לורה.
"נצא לדרך?" שאלתי את אוז כשירדתי במדרגות.
"קדימה!" אמר ולקח את ידי.
*****************************************************************

"יקח לו כמה דקות למצוא אותה אבל ברגע שיוכל אנחנו נצא לשם." אמר מייק והתיישב על כיסא ליד דוריאן.
"מעולה, בנתיים תאמן אותי אוז." אמרתי ופניתי אליו.
"לאמן אותך? במה?" שאל מופתע.
"נשק, אני רוצה להיות מוכנה כשנילחם בו." אמרתי לוקחת את ידו וגוררת אותו לחדרו.
"טוב, איזה נשק את מעדיפה?" שאל ופתח ארונית קטנה שהייתה מלאה בנשקים מכל סוג, חלקם לא ממש הבנתי למה משמשים.
"בוא נתחיל מהבסיס, חרב או משהו דומה לזה." אמרתי והצצתי לתוך הארונית מתמקדת על להב מעוקל שנראה זורח בשחור, אם זה אפשרי לזרוח בשחור בכלל.
"טוב, נתחיל בבסיס, אחיזת נשק קחי." אמר והושיט לי חרב קצרה שנראתה פשוטה ועל נידנה היתה אבן חן אדומה. אוז החזיק אחת זהה לה רק עם אבן כחולה בקצהה. הוא אימן אותי בקרב פנים אל פנים בנשקים שונים למשך כמה שעות.
"נראה לך שהוא מצא אותה כבר?" שאלתי מנחיתה מכה על המגן שהחזיק בידו.
"עוד לא, יודיעו לנו שכן. כנראה יש להם לחש הסוואה על המקום, אחרת לא היה כל כך קשה למצוא אותה." אמר מנופף בלרבו לעברי ואני מתחמקת מהמכה.
"טוב אז נצתרך לזרר אותם קצת." ארתי חוסמת את המכה שלו עם חרבי ופורקת אותו מנשקו. הוא הרים את ידיו בכניעה וחייכתי חיוך מתנשא.
"שוב ניצחתי, בוא נעבור לקליעה בקשת." אמרתי ודלת חדרו נפתחה.
"הוא מצא אותה!! הם ברומניה!" אמר לוק ונראה מתנשם מהריצה במעלה המדרגות. הפלתי את החרב על הרצפה ורצתי למטה.
"מצאת אותה? איפה היא? היא בסדר?" שאלתי בקוצר נשימה את דוראין שנראה מוטש.
"הוא לא ממש מגיב עכשיו הוא ביזבז הרבה אנרגיה כדי לעבור לחשי הסוואה והגנה כדי למצוא אותה, אבל כן הוא מצא אותה היא ברומניה במקום כלשהו בבוקרשט. זה כל מה שהוא מצא עד שהתעלף." אמרה קלסי והגישה לו כוס מים קרים. נשמתי לרווחה והתיישבתי על רצפת החדר.
"תודה דוראין, על הכל! לא הייתה חייב." אמרתי והוא הנהן בתגודה וניפף את ידיו כביטול.
"אני מניחה שזה אומר זאת לא בעיה אבל עדיין." אמרתי משפשפת את מצחי ואוז שרץ אחרי הקים אותי.
"כולם לישון עכשיו! מחר באור ראשון יוצאים לשדה כדי לטוס לרומניה." אמרה איימי ושלחה את כולם לחדריהם.
'אולי תתקלחי את קצת הזעת באימון שלנו' אמר לי אוז בקשר שלנו.
'אני זוכרת שאמרתי שתצתרף אלי לאמבטיה פעם.' אמרתי בקול מושך. הוא תפס את ידי ורץ איתי לחדרי. צחקתי בקול והוא הרים אותי על ידיו. לא היה לי אכפת מה האחרים חושבים שאנחנו עושים. הוא פתח את הברז על מים חמימים ואני הוספתי קצף ושמן ריחני, הוא יצא והלך לחדרו כנראה כדי להביא לעצמו בגדים לאחרי זה. החלפתי לחלוק שקנה לי והוא חזר עם פיג'מה.
"תמיד כשאני ישן אצלך זה בבגדים או בעירום אז הבאתי פיג'מה שתהיה לי כאן." אמר והניח אותה על האסלה הסגורה.
"מצויין, לפחות זה שיהיה לך כאן. אולי פעם הבאה תביא מברשת ובגדים להחלפה ואולי תעבור לגור כאן אחרי כמה זמן." אמרתי מתקרבת אליו ומחבקת את צווארו מאחור. הוא הסתובב אלי ונישק אותי, מצמיד אותי לקיר ואת מצחו לשלי.
"אולי אני אעשה את זה, ממילא אנחנו שכנים למסדרון ורוב הזמן אני פה או את אצלי." אמר מנשק את צווארי.
"זה גם חוסך במים וכסף על שכר דירה." אמרתי בצחוק והוא גיחך קלות.
"האמבט מלא." אמר וסגר את המים, הוא יצא מהחדר ובנתיים נכנסתי לאמבט החמים שהריח מורדים בגלל השמן. הוא חזר עם שתי כוסות ובקבוק של יין.
"איך שאתה מפנק אותי." אמרתי כשהוא מזג לי יין והגיש לי את הכוס. הוא הוריד את בגדיו ונכנס לאמבט מרים את כוסו ומקיש אותה בשלי.
"לחיינו." אמר ולגם כמוני. ישבנו שם ודיברנו ואחרי זה כששטפנו את הקצף מעלינו והשתובבנו קצת (כן אני אומרת השתובבנו כי אני לא רוצה להיות גסה יותר מידי) נכנסנו למיטה ונרדמנו בחיבוק מגן.