יורשת המפתח – פרק ארבע עשרה (חלק א')

"אמילי" ניסתה האנויו להרים את ראשה והסתכלה עליה בעיניים מודאגות. אלסטור הניע טיפה את טפריו והחל להתקרב אל אמילי. הוא התנשם בכבדות וריר החל לצאת מפיו שחשף את שיניו. אמילי בפחד נצמדה אל הקיר וירדה על הרצפה כשהיא מסתכלת על פניו של אלסטור ועל עיניו הצהובות שזרחו והיו נדמות כצמאות לדם.
"אמילי מה קרה?" אמר פתאום ג'ט שנכנס למסדרון עם סינר שהיה קשור עליו ומכוסה בקמח, "מה זאת האנרגיה הזאת?" הוא הוסיף פתאום וצמצם את עיניו בחשד כשהסתכל על הדלת המעט פתוחה בחדרו של אלסטור, "זה מרגיש כמו אנרגיה של אינפ…" הדלת פתאום נפתחה לגמרי ואלסטור יצא משם, הוא עמד במקומו והעיף מבט בג'ט שגרם לו לעוף אחורה ולהתרסק על הקיר.
"ג'ט" מלמלה אמילי כשהסתכלה עליו יושב על הרצפה בקושי מחזיק את עיניו פקוחות ומאחוריו היה כתם של דם מרוח על הקיר. היא נאחזה פתאום על ידי היד הגדולה של אלסטור בצווארון שמלתה והורמה למעלה כשהיא עדיין מוצמדת אל הקיר.
"אלסטור, מה קרה לך?" שאלה בפחד אמילי כשדמעות יצאו מעיניה. אלסטור רק פתח את פיו ונהם עליה. גופו החל להתכסות בפרווה שחורה ומפיו ומעיניו החל לזלוג באיטיות דם.
"בקצב הזה אם הוא לא יפסיק הוא ימות" נשמע קולו המצחקק של ליאון בתוך ראשה.
"ליאון, תעזור לי" היא אמרה לו במחשבותיה כשעוד נהמה הגיעה מפיו של אלסטור.
"אה כן, נכון" הוא צחקק, "תרכזי את האנרגיה שלך בצורת כדור סביבך", הוא הוסיף. אמילי סגרה את עיניה וניסתה לעשות מה שליאון הציע לה, היא הרגישה את נשמתו החמה של אלסטור יותר חזק ולאחר כמה שניות היה רעש גדול ואמילי נפלה על הרצפה.
"אלסטור?" היא פתחה מהר את עיניה והסתכלה על אלסטור אשר שכב על הרצפה ועל הקירות שהיו עליהם סימני אפר שהיו יכולים להיגרם רק מפיצוץ בתוך הבית.
"את תצטרכי להתאמן על המגן שלך" צחקק ליאון בתוך מחשבותיה.
"אלסטור" אמרה עוד פעם היא והתקרבה אליו, צורתו הרגילה חזרה אליו אך עדיין זלג דם מפיו ומעיניו. אמילי תלשה חלק משמלתה וניגבה את דמו מפניו.
"אמילי?!" קולה של אנג'ל נשמע וטריקה של דלת אחריה, אמילי ישר קיפלה את החלק של שמלתה שהיה ספוג בדם והכניסה אותו לתוך שמלתה.
"ג'ט?" אמרה אנג'ל והסתכלה עליו כשהוא ניסה לפתוח את עיניו כשישב על הרצפה, מאחוריה התקרבו סול והארו עם שקים בידיהן.
"שמענו רעש חזק אז מיהרנו…" היא נעצרה כשהסתכלה על הקירות שהיו מכוסים באפר ועל אלסטור שוכב על הרצפה. "מה קרה לו?" היא מיהרה אליו והתיישבה לידו כשהסתכלה על אמילי כמחכה לתשובה.
"ליאון" אמילי קראה לו במחשבותיה.
"מצטער ילדה, אני לא טוב בשקרים" הוא ענה לה והיא נאנחה.
"אמילי מה קרה פה?" היא שאלה עוד פעם.
"ניסינו לעשות עוגה…" אמרה אמילי בחיוך קטן.
"במסדרון?" שאלה אותה הארו במבט חשוד.
"ולמה השמלה שלך קרועה?" שאלה אנג'ל כשהיא התבוננה בשמלתה. אמילי פתחה את פיה ולא ידעה מה לומר. "לא משנה, לכי להחליף" היא הוסיפה ואמילי הנהנה וקמה.
"היי אחות" פתאום יצאה האנויו מהחדר וחייכה אליה.