יומנו של צייד הצללים

אז ידידה אחרת שלי נתנה לי טיפ להמשיך לכתוב את זה, ואין לי כל כך השראה לסדרה החדשה, אז הנה לכם.

אהה… כמה טוב להיות טוב בבית.
חברה שלך מתה, אבא שלך מת, ומישהו או משהו צד את אימא שלך וכנראה גם אותך.
מה אני הולך לעשות לגבי זה? הממ, תודה ששאלת, נראה לי שאני הולך לתפוס את מי או מה שזה לא יהיה ולהרוג אותו.
אז, אחרי שעזבתי את הבית, בלי להשאיר שום ראיות כמובן, הלכתי למקום שאפילו ההורים שלי, לא, אפילו לא חברים שלי לעבודה יודעים עליו. זה בית בטוח למצבים מהסוג הזה.
התחלתי לחפש את מי שזה לא היה, ומצאתי תוצאות לא רעות. נראה לי שזה עניין של נקמה, אבל זה חייב להיות מישהו מאוד חזק כדי לעשות דבר כזה, וזו לא רשימה ארוכה מדי. אז החלטתי להתחיל במספר אחת ברשימה שלי, השטן.
טוב נו, אז היא לא באמת ה-שטן, אבל היא הכי קרוב לזה שאני מכיר.
אם יש מישהו שיכול לעשות דבר כזה זאת היא, כי יש לה לא רק את הכוח לשלוט בכל השאול (שוב, לא ה-שאול, אבל נגיע לזה אחר כך), אבל היא גם יכולה להרוג מחשבות. לא שיצורים אחרים לא יכולים, אבל לה יש סיבה מיוחדת לרדוף אחרי, אהבה. כן, היא לא המחזרת המושלמת, אבל כבר הייתי במקומות יותר גרועים ביחס לדייט הראשון שלנו. אז עוד הייתי די צעיר ודי חדש, וכשפגשתי בחורה יפה בבית בוער מלא בגופות, לא שמתי לב לחלק השני של המשפט הזה. כמובן שאחרי שגיליתי מי היא אחרי שכמה שותפים שלי עצרו אותה, הנחתי שזו סתם הייתה הטעיה, אבל לא, מסתבר שלא. הבחורה הזאת פסיכית לגמרי. אלוהים, אני מקווה שהיא לא עשתה את זה. אז ככה יצא שכמעט עצרו אותי ברכבת כשהתחלתי בזימון. למען האמת, כל הקטע הזה עם כוכב השטן, צלב הפוך וכל מיני שטויות כאלה די עובדים. לא בגלל איזה שהוא כוח קוסמי, פשוט גילינו שאמונה נותנת כוח. לא רק לבן אדם, אלה גם למה שהוא מאמין בו. אז אחרי שנים שבהם אנשים האמינו שסמלים מסוימים יכולים לזמן כוחות רשע, זה עבד. הבעיה היא, שכדי ליצור טקס זימון, אתה צריך מכשיר מסוים, שנראה המכשירים שרואים
על, אתם יודעים, פצצות ודברים כאלה. הוא עגול כמובן, מלא בדיו שעשויה מארד נוזלי, ומלא בסמלים שנועדו להגביר את העוצמה של הדיו, ואמורים לגרום לרכבת הזאת ליסוע אל הגיהינום. כמובן שלא היו מייצרים דבר כזה בעבודה שלנו, אבל אני יצרתי אחד לעצמי, והשארתי אותו בבית הבטוח. בקיצור, אחרי שהצלחתי להיכנס, והגענו אל הגיהינום, והתחלתי לבעוט, לשבור ולירוק על כל דבר ויצור שראיתי, סוף סוף משכתי את תשומת הלב שלה.
"מה אתה חושב שאתה עושה כאן?" היא שאלה.
"היי אסטלה, טוב לראות אותך שוב." אמרתי, וזרקתי את השקיק הקטן ששמתי בידי מראש על הראש שלה.
"אה, לעזאזל!" היא צעקה.
"אנחנו כבר כאן." הזכרתי לה.
היא הייתה תקועה בשכבה דקה מאוד של אפר מאזור געשי, מעורבב עם קצת דם מהכובל שלה, אווץ, אבל זה היה הכרחי. הסברתי לה את המצב בכמה מלים. היא אמרה שהיא לא עשתה את זה, וכמובן שאם היא הייתה משקרת כשאני שולט עליה הייתי יודע מזה, אז זה טוב.
רע, זה רע, כי אם היא לא עשתה את זה מישהו אחר עשה את זה, והיא רעה, אז זה רע, לא טוב, רע.
"אז, מה אתה הולך לעשות עכשיו?" היא שאלה.
"אין מצב שאת יודעת מי זה היה נכון?"
"דווקא כן" היא אמרה להפתעתי "אבל אני לא הולכת סתם לומר לך אותו."
שדים, נתת לה אצבע והיא רוצה את כל היד. כאילו ממש, להוציא את היד שלך מהמקום, לפחות היא עשתה את זה עם כמה אנשים חסרי מזל.
"מה את רוצה?" שאלתי.
"המממ…, אתה יכול לתת לי את המתכון של הקוקה קולה."
אוקיי, תנו לי להסביר. אז, אני מקווה שכולכם שמעתם על המשקה הזה, ואם לא לכו לחפש אותו, כאילו, עכשיו. אבל כמו הרבה דברים אחרים בעולם הזה, גם החברה של הקוקה קולה לא מספרת לכם את הכל. שמעתם פעם על אזור חמישים ואחת? תכירו את המקבילה האמיתית שלו, קיי תשע. קיי תשע הוא שם של בסיס צבאי, שגם ייצר את הרובה, והוא היה בכל מקום בעולם והחביא את עצמו ככל מיני דברים, מחנות כלי עבודה ועד ל… ניחשתם נכון, החברה של קוקה קולה. למען האמת הם לא יצרו את המתכון, וזה מה שהופך את המשימה שלי לקשה יותר. קיי תשע מודעים לעולם שבו אני חי, והם יצרו לעצמם מעמד לא רע בעסקי לוחמה בשדים. הם פיתחו מכשיר שיכול ממש להרוג את אחד מהיצורים האלה, ועקרונית לשלוח אותם לגיהינום במקום לגיהינום. עוד לא בטוחים מה קורה אחרי המוות, למרות ששוב, נתקלנו ברוחות רפאים ושדים, גילינו שהם רק עולמות מקבילים או הקלטה קולית של זכרונות, ואף אחד לא מגיע לשם. אז בקיצור מה שאני הייתי צריך לעשות הוא לפרוץ למקום השני הכי מאובטח בעולם אחרי המשרד שלי, בלי עזרה ובלי כלום כדי שאם אכשל האשמה טיפול רק עלי. לקחתי את התרמיל שלי ויצאתי לדרך.