טרובדור פרק 7: שומר אוויל

סיון תפס את ידו המשוריינת של חברו, "טוב אז אנחנו כבר צריכים לצאת, כולכם יודעים? נכון?" שאל קייל האבירים נענו בחיוב, הטרובדור העדיף לשתוק. הם הלכו בדרך המרכזית של העיר, בדרך העפר והאבנים. הבתים העשויים מאבן אזובית ועץ נחו על מצע אדמה, האריסים* שגרו בבתים הסתפקו במותרות, לפחות לחלקם. הצמיתים* היו מאושרים לקבל את חלק החפצים שאריס מקבל בחודש. הם התקרבו לחומות של העיר, חומות אבן יצוקה היטב. בעלת חרכי ירי מרווחים היטב, מוכנים לכל מתקפה. אך עכשיו החומות שנתנו לסיון בטחון נראו עוינות וחשוכות, העיר נדמתה כסלקה מטרד של אבירים וטרובדור. העשן עלה מחנות הנפח ועשה צורות משונות באוויר, הכנסייה נדמתה חזקה ובנויה היטב בפסלי זהב ואבנים יקרות. חלונות הויטראז' המספרים את הסיפור הישן, "אולי נלך לכנסייה?" שאל ריץ, כולנו היינו צריכים מזל מהשמיים. הם צעדו בצעדים שקטים לכנסייה ושמעו את המלמולים הנחרצים של האנשים האחרים. ציורים גדולים ויפיפיים נתלו על קירות האבן הקרים, צבעים שנמשחו על עור, מספרים סיפורים על קדושים ומלכים. האבירים והטרובדור נשאו תפילה קצרה למזלם ולהצלחה בדרכם, ויצאו מדלתות האלון הגדולות והיפות. הדמדומים יצאו וצבעו את שמי העולם בצבע אדום, "המלך ציין שיחכו לנו חמישה סוסים מחוץ לשערי העיר" אמרו דרייק וג'ייק יחדיו, והסתכלו אחד על השני במבוכה. "אך לך אין סוס" אמר ריץ נחרצות. "קיוויתי שלעולם זה לא יגיע לזה אך… כנראה אצטרך לרכב עם אחד מכם" האבירים הרגישו לא בנוח עם הצעה שכזאת, אך הפור נפל על גרים לרכב יחדיו עם הטרובדור, החבורה התהלכה לאורך הרחוב המפותל, בוהים בנרות מבהירים על החלונות של בתי הבריות. גברים חסונים שחזרו מעבדותיהם ולפגוש את אשתם וילדיהם. החבורה התהלכה עד לשער הגדול של העיר, שומר בעל בגדי עור מכושלים עם מתכת נראה ממורמר ונשען על חניתו החדה, כנראה שתה בפונדק המקומי לפי עיניו העצלות. "אדוני הנכבד, היננו מאחלים לצאת מהעיר מסיבות במלך הפרטיות" אמר ג'ייק בקול סמכותי. "אבירי המלך אנחנו והטרובדור אכן נשלח כמונו" השומר גיחך וריח מחליא עלה מפיו. "טרובדור? אה?, בוא נשמע משהו. רוחי שמחה כיום" סיון צחק גם הוא. "תשלום?" אמר בנוקשות והחווה סימן בידיו השומר הביט בו כלא מאמין, "בוא נשמע את השיר ואחרי כן התשלום" אמר. סיון חייך חיוך ערמומי והוציא את חלילו.:
"היו היה שומר אוויל"
"עד שאפו הפך לחציל"
"צעד השומר בכל הרחוב"
"נעשה למושא לעג וצחוק."
סיון שר במנגינה קלילה, השומר ציחקק וצעק לחבריו להעלות את השער. צליל העץ מתחכך נגד הסלע היה איום, אך ניתן לסבול. השער התרומם בכבדות כמה דקות וכשנפתח במלואו הצליל הפסיק, "אתם רשאים לעבור" האבירים הלכו אך הטרובדור נשאר במקומו. "מה קרה?" שאל קייל, סיון עמד כפסל. "התשלום?" אמר סיון. השומר צחקק וזרק באוויר מטבע ברונזה. הטרובדור האדים מכעס, "נכון השיר? על השומר?" שאל סיון בחריקת שיניים, "כן?" שאל השומר. "הוא היה עליך" אמר סיון ובעט בתחתית רגלו של השומר, השומר כרס על הרצפה וחניתו השמיע קול מתכתי כשפגע ברצפה. "עכשיו זה, בידור" צחק סיון ורץ לכיוון האבירים, השומר נשאר על הרצפה, האבירים שאלו את סיון למה עשה זאת. "מוזיקה איכותית לא קונים בכסף, ועם כן. אז בכסף"