טפרים אמתיים- פרק 3

פרק 3
ואז הזכוכית של הבניין נשברה והצלחתי להכנס לתוך המשרדים,
"היי מה קורה שם?" פנס עבר על חור שהיה בזכוכית, וצעדים נשמעו מתקרבים אליי, ברגע שראיתי את הנעל של השומר תתי לו מכה בפנים, הוא נהדף לאחור אך הוא לא היה חלש, הוא בעט בבטני שלוש פעמים ונתן לי אגרוף שהפיל אותי על הרצפה,
זו פעם ראשונה שראיתי שנוזל לי דם,
"אתה בא איתי.." הוא אמר ועמד לתת לי עוד אגרוף, אבל תפסתי את ידו עם שתי רגליי ושבררתי אותו, הוא נהדף לאחור ולבסוף בעטתי בבטנו בחוזקה,
"אסור שיגלו אותי.." אמרתי חלושות ולקחתי אקדח יריתי לו ברקה והתחלתי לכתוב מכתב
"לא יכולתי להמשיך עם זה יותר, אני מצטער. להתראות עולם." קראתי בקול ודחפתי לו את הפתק לכיס,
"מצטער.." אמרתי ודחפתי אותו מהחור והוא נפל מהבניין כאשר הוא כבר מת.

– –

"קדימה, קדימה.." אמרתי לעצמי ולחצתי במהירות על הכפתור של הקומה האחרונה, לקח למעלית 2 דקות לעלות לקומה האחרונה, 45, אבל הדלת נפתחה על החריץ הראשון ראיתי שמכוונים אקדחים לשם אז מיד זינקתי לעבר התקרה, הדלת נפתחה עד הסוף ומיליוני יריות נשמעו, אחזתי בחוזקה בתקרה, כי אם אין לי כבר כוחות לא אוכל להתרפא מכמות היריות.
"עצרו!" שמעתי קול זקן, וצעדים מתקרבים אדם לשנות ה50 לחיו נעמד מול המעלית, היו לו זיפים אפרפרים שכמעט ואי אפשר לראות,
"זה כול מה שיש לך?" לחשתי לו ועזבתי את התקרה, סיבבתי אותו ואחזתי בגרונו בחוזקה.
"אם אתם לא רוצים שהמנהל שלכם ימות, הביאו לי את היומן של אבי. עכשיו!" צעקתי,
"הוא לא אצלנו.." קול הצרוד של המנהל נשמע,
"מה אמרת?" לחצתי חזק יותר על גרונו,
"נערה שעבדה פה, אליסון גנבה אותו." הוא אמר בקול חנוק והתחיל להאדים,
"למה לה לעשות את זה?" שאלתי,
"היא אמרה שהיא צריכה לסגור חשבון וותיק עם מישהו." הרפתי את אחיזתי, מיד קולות ירייה נשמעו ורצתי אל החלון מאינסטינקט שברתי אותו וקפצתי.

– –
"נו השגת את היומן?" שאלה אליסון והתקרבה אליי, היא עדיין הייתה זירה למרות השעה המאוחרת,
"תאמרי לי את" אמרתי בקול צרד ומיד התנפלתי עליה, הכתי את פניה באגרופיי והיא עשתה סלטה לאחור,
"תביאי לי אותו!" צעקתי והיא ניסתה לברוח בכך שתטפס על הקיר, הצלחתי להפיל אותה משם ולהתחיל לחנוק אותה,
היא בעטה בבטני וניסתה להיאבק בי, "איפה הוא?" אמרתי בעודי חונק אותה באכזריות,
"אתה צריך אותי כדי למצוא אותו…" היא אמרה חלושות והרפתי את אחיזתה,
"שלחת אותי לשם.. כדי שאני אמות ואת תוכלי ליישב את חשבון הנקמה שלך, אז עכשיו איפה הוא?!" צעקתי,
"אני שיננתי את כול היומן בעל פה,אבל הסתרתי אותו בסין אצל סנסניי גו, הוא היחיד שיכול להחזיר את הכוחות שלך.." היא השתעלה,
"אז אם כך יש לנו לאן ללכת, עכשיו בואי." אמרתי ואזקתי יד אחת שלה עם יד ימין שלי,
"כדי שלא תנסי לברוח.." אמרתי בקול צרוד מסתורי,
"לאן?" היא שאלה,
"אנחנו טסים לסין."