טיול ביער חשוך- פרק שלוש (העלאה שניה כי לא היו תגובות+הודעה)

~נקודת מבט לילי~
התחלתי להתארגן לקראת הביקור השני שלי אצל איתן.
לבשתי חצאית קצרה (לא מדי קצרה) בצבע כחול כהה, וגופיה צמודה בצבע אפור. נעלתי אולסטאר גבוהות בצבע שחור, ואספתי את שיערי השחור הקצרצר בקוקו בלוף (חצי קוקו, קוקו שקר, תקראו לזה איך שבאלכם) ויצאתי לביתו.
דפקתי על הדלת ואיתן ההכניס אותי בחיוך. על הספה ישבו נער גבוה עם שיער בלונדיני וארוך, ולידו ישבה נערה גבוהה עם שיער מחומצן לבלונד, עיניים בהירות וליפסטיק נוצץ. היא לבשה חולצת בטן שחשפה את העגיל הנוצץ בטבור שלה, ומכנסיים קצרצרים בצבע ורוד פוקסיה.
"היי אני קייט" אמרה הנערה בחיוך ידידותי וקמה מהספה בכדי לחבק אותי.
"לילי" עניתי וחיבקתי אותה בחזרה.
"לילי זה דניאל, חבר שלי" אמר לי איתן והצביע לעבר הנער עם השיער הארוך. הנער קם לעברי, סורק את גופי במבטו.
"היי בובה" חייך אליי. "היי." עניתי בחדות. אני לא סובלת שקוראים לי בשמות חיבה אדיוטים כאלו.
"כוסית חברה שלך" אמר דניאל לאיתן במבט מסופק.
"אנחנו לא ביחד" סינן איתן.
"טוב בואו נתחיל את הסרט" אמרה קייט וקמה לעבר הטלוויזיה. היא הדליקה אותה ולקחה אליה את השלט.
"מה רואים?" שאלתי והתישבתי על הספה בין איתן לבין קייט. דניאל ישב ליד קייט.
"אממ.. דמדומים. מישהו נגד?" שאלה קייט והסתכלה לעברנו. שלושתנו הנדנו בראשונו.
היא לחצה והסרט התחיל להתנגן. ראינו כמה דקות ממנו ואז קלטתי שזה סרט על ערפדים, כלומר שיראו בזה הרבה דם, כלומר השיניים של איתן יכולות להתארך בכל רגע. איתן קלט את זה כמוני, וחטף את השלט במהירות. הוא כיבה את הטלוויזיה והתנצל בפניהם "אה.. בואו נראה סרט פנטזיה אין לי כוח לרומנטיקה עכשיו" מזל שדניאל הסכים איתו, אחרת זה היה יותר קשה.
"רוצים המסע להר המכשפות? סרט טוב" שאל דניאל והסתכל עלינו. למה דווקא סרטים שקשורים או לערפדים או למכשפות? יש עוד איזה מיליון סרטים בעולם, ודווקא אותם הוא בוחר?!
ידעתי שאין פה שום דבר שיכול לגרום לי להחשף, אבל לא רציתי לקחת סיכון.
"בואו נראה טייגר לילי (זרמו).. זה על החיים בג'ונגל או משהו כזה" הצעתי. הבנים הינהנו, וקייט עדיין הייתה מאוכזבת מזה שלא ראו דימדומים.
התחלנו את הסרט וככל שהוא עבר התחלתי להשתעמם. ראיתי שקייט משועממת כמוני, אבל הבנים היו מרותקים למסך.
"מותק משעמם לי.." אמרה קייט וליטפה את גבו של דניאל.
"חכי רגע.." מילמל המשיך לבהות. על המסך הופיעה כרגע שחקנית יפהיפיה, שבקושי הייתה לבושה.
"נווו דניאל" רטנה קייט ועברה ללטף את שיערו הבלונדיני.
"מה את רוצה" המשיך למלמל ולבהות במסך.
"שתשים לב אליי אולי" המשיכה קייט לרטון, ועברה ללטף את לחיו. היא דחפה את פניו קלות כך שיביטו בה.
"אני שם לב" חייך אליה דניאל והחזיר את מבטו לעבר המסך. קייט התעצבנה.
"אתה לא שם לב!! אני כבר שעה משתעממת פה ואתה במקום להחזיר אותי הביתה או משהו, בוהה בשחקנית הזאת כאילו היא איזה אלילה!! אתה כזה שיטחי!!" הרימה קייט את קולה ונעמדה מול הטלוויזיה.
"בייב יש מצב את זזה?" שאל דניאל כאילו לא שמע את מה היא אמרה.
"לא שמעת אותי?!" התעצבנה קייט עוד יותר.
"שמעתי, עכשיו יש מצב את זזה?" המשיך דניאל בשלו.
"יואו אתה כזה חנון אידיוט!!! עכשיו אני זזה הביתה! איתך או בלעדיך!!" צעקה קייט וחטפה את התיק שלה. היא יצאה מהבית במהירות.
"מה עכשיו עשיתי?!" נאנח דניאל ויצא אחריה. "בייב חכי!!" הדלת נטרקה בחוזקה.
הסרט המשיך להתנגן, אבל הוא לא ענין אותי.
"את דיי משתעממת מהסרט נכון?" חייך אליי איתן וסגר את הטלוויזיה. הנהנתי במבוכה.
"אז.. מה את רוצה לעשות?" שאל איתן אחרי כמה דקות של מבוכה.
"ספר לי על בית הספר" הצעתי בחיוך והתישבתי בישיבה מזרחית מולו.
"אוקיי.. מה את רוצה שאספר?" שאל במבוכה והעביר יד בשיערו. הוא דיי נרגש משום מה.
"הכל! על המורים והתלמידים, ממי כדאי להתרחק ולהפך, למי להתקרב, האם האוכל בקפיטריה כלכך דוחה, או שזה סתם מיתוס" חייכתי אליו. איתן התחיל לספר לי.