טוב או רע? ההמשך…

נכנסתי הביתה, עליתי לחדרי והנחתי את תיקי במקומו הקבוע, להבדיל מאחרים הייתי מסודר מאוד, על מיטתי הסדין פרוס חלק, ללא קמטים, שמיכה מקופלת על המיטה, לתיק מקום קבוע, בארון אני יודע בדיוק איפה כל דבר נמצא, רצפה נקייה,
אני לא יודע מאיפה בא המנהג הזה, אך אלו החיים, העברתי מבטי על החדר, ולתדהמתי הרבה על השולחן הייתה ערמת ניירות, זה היה חריג.
מוזר, חשבתי לעצמי, הלכתי לשולחן ועברתי על הדפים, הם היו ריקים, חלקים ונקיים, ובניהם הייתה מעטפה, "מה זה?" תהיתי, מעולם לא קיבלתי מכתב למעט בתחילת כל שנה מהמורה שילמד אותי, המונה ספרי לימוד.
ניסיתי לפתוח את המכתב אך הוא בשלו נישאר סגור, הסתכלתי על החותמת שסגרה את המכתב, בַּסְקוֹלְפֵר נרשם, וכמעין שער זיכרונות נזכרתי בכל.
* * *
צעדיו היו מהירים, מולו הייתה דלת ענקית שלתוך טירה גדולה הובילה, המכשף דחף את הדלת כאילו היא דלת קטנה וקלילה, וכך נפתחה הדלת וליפני שהניח את כף רגלו על הרצפה, צעדו אליו חמישה משרתים, "ברוך שובך, הלורד", דקלמו יחדיו, "כן תבורכו אתם" חייך, "ידידי שֵר ניאון כאן?" שאל, המשרתים לא הוציאו מילה ופינו דרך לאביר לבוש שריון כסף נוצץ, "כן אדוני", השיב השר ברשמיות, "אני צריך תוכנית", ענה הלורד.
* * *
נזכרתי באחותי, נערה חייכנית ויפת תואר, חכמה וחרוצה, בדבר שניראה לי מוזר, היא ידעה לעשות קסמים, והיותר מוזר, זה שיום אחד היא קיבלה מכתב שאומר שהיא התקבלה לבית ספר בשם מֵגִ'יאוֹר, זה בית ספר שמלמד להשתמש בקסמים בלי שרביט או מטה, לאחר שנה שבה היא סיימה בהצטיינות רבה, ביקשו ממנה לעבור לבית ספר בסקולפר, בית ספר לשימוש במטות, זה בית ספר שרק יחידי סגולה באו אליו.
המכתב שהיה לפני, הגיע מהבית ספר ההוא, שם אחותי נרצחה, בגלל קינאה של נער ליכולותיה, אך העניין המוזר שלא רק לה היו יכולות קסם, גם לי?! נדהמתי, נזכרתי בפעם שערכתי שולחן בלי לעשות יותר מדי, הדברים זזו מעצמם.
מי אני באמת? מכשף? התרכזתי במכתב ולפתע התנתקה החותמת וניפתח המכתב, פתחתי מוכן לגלות סודות שלא ידעתי.
* * *
השרים נדהמו "אסיר? ברח?" נבהל אחד השרים, זמן רב שר היה, ותיק הוא, ואף על פי כן, פחד הוא.
"מה המלך מציע לעשות?" שאל אחד בשנות השלושים, זקן לבן קצוץ לו, עיניו אדומות, כשנולד חשבו אותו לשד, אך איזה שהוא אדם טען שהוא לבקן, ושזה דבר שקורה דרך הטבע.
המלך נעמד, "ידידיי השרים, אנא הישארו רגועים", דיבר בקולו החם והרגוע, "נשלח סיירים וברגע שנמצא אותו, כמה מכשפים יטפלו בו", העלה רעיון פשוט ובטוח, הרעיון היה טוב מאוד,
למצוא ולחסל, "יש בממלכתנו מכשפים חזקים יותר ממנו?" שאל השר בעל העיניים האדומות, "אכן ידידי", השיב, "והמלך בטוח בזה?" הוסיף השר, "ישנו אחד שאני כמעט בטוח שהוא יותר חזק, ואם הוא לא והמכשף ההוא כל כך חזק, אין למה להילחם", השר הנהן, נראה שרק המלך והוא ידעו במי מדובר.