טבע מכושף – פרק 4 – "נשק"
ג'יימי התבונן בכל אחד מעשרת הנערים והנערות שעמדו מולו, מבולבלים, מפוחדים ומסוקרנים.
הוא לא אהב את המבטים שנעצו בו. הייתה לו הרגשה כאילו ששופטים אותו – והוא שנא את זה.
שאלות החלו לרוץ בראשו – למה אני עושה את זה? למה הם מסתכלים עליי ככה?
אבל בדיוק באותה מהירות שהשאלות הגיעו, ככה הן כבו עם התשובות שהגיעו אחריהן, ברורות מאליו לכאורה.
הוא ידע למה הוא עושה את כל זה – בשביל העולם, ובשביל אליס.
והוא יכל לתאר לעצמו למה הם מסתכלים עליו – הוא לא הוציא מילה עד עכשיו.
הוא הביט בצ'ו, בעיניים אפורות מודאגות, אבל היא החזירה לו מבט אדיש.
הוא בלע רוק, מוכן לדבר, כשלפתע דלת הכניסה נפתחה.
דרכה נכנסו נער אחד ושלוש נערות, שהיו מאוד שונים זה מזה.
הנער, היה גבוה ורזה ועיניו היו אפורות, כמעט כמו עיניו של ג'יימי. הייתה לו צלקת מעל השפה, מהסוג שלא בולטות לעין, אבל אם מסתכלים מקרוב ניתן לראות אותן.
שיערו השחור היה מגולח, ופניו המסורטטות היו חלקות, בניגוד לאלה של ג'יימי, שכוסו בזיפים.
ג'יימי מיהר לעברו והם התחבקו וטפחו אחד על גבו של השני.
"מה קורה, ראיין?" ג'יימי שאל בסקרנות שהוא הפגין רק כלפי אנשים מסוימים, ונפרד מהחיבוק כדי לבחון אותו טוב יותר.
"אתה יודע," ראיין השיב, מגחך קלות, "חיים."
"אוקיי – " אמרה אחת הנערות מאחורי ראיין. ג'יימי לא זיהה אותה, אז הוא הניח שזאת לוּ, הנערה ששולטת ברעלים, ושראיין, וונוס וג'סי נשלחו להביא. "אני מצטערת לקטוע את האיחוד המרגש, בעצם, אני לא מצטערת, אבל אני צריכה הסברים, אם לא אכפת לכם, או גם אם אכפת לכם."
ג'יימי לקח כמה שניות לבחון אותה לפני שענה. הוא האמין שיש לו חוש טוב לקריאת אנשים, והוא רצה לראות אם הוא יכול להבין יותר טוב אותה.
אבל היא הייתה בלתי ניתנת לקריאה, כאילו שהאופי שלה מורכב מיותר מדי שכבות, שאפילו להסיר רק אחת מהן יקח יותר מדי זמן, ולג'יימי לא היה את הזמן.
אז – במקום לבחון את האופי שלה, הוא עבר למראה החיצוני, שהיה לא פחות מורכב מהאישיות שלה.
היא הייתה מאוד יפה ובערך בגילו של ג'יימי. היא הייתה רזה, וגבוהה יחסית, אבל לא כמוהו.
היו לה עיניים ירוקות מקסימות ושיער שחור וארוך מאוד, בעל קצוות שנצבעו בכחול, סגול ואפור שהסתיר חלקית קואלה שנתלתה על גבה, כמו ילד קטן שמסתתר מאחורי ההורים שלו, כשהוא מתבייש.
"היי!" היא צעקה וניערה אותו מהמחשבות, "תפסיק לבהות בי ותתחיל לתת הסברים."
""אני לא – " הוא התחיל להגיד אך התחרט, "לא משנה."
"בקצרה ובמהירות," הוא התחיל להגיד, אך הפעם התבונן גם בשאר הנערים, שרובם די הרגישו ששכחו מהם בדקות האחרונות, "העולם מאוים על ידי חבורה של אנשים, מכל המחוזות השונים, ועם כל הכוחות השונים."
"איך הם מאיימים על העולם?" שאל נער מקצה החדר, בעל שיער בלונדיני בהיר מאוד, קצר ופלומתי, ועור שחום. עיניו, שנראו די מלוכסנות, אבל לא כמו של צ'ו או של אביה, היו תכולות ובהירות. הוא לבש בגדים בהירים, ששיוו לו מראה עבה, אבל לא שמן, והחמיאו לגוון עורו השזוף. ג'יימי זיהה אותו כאלק, הנער בעל היכולת לשנות צורה למה או למי שהוא יחפוץ, או כמו שנהגו לקרוא לבן אדם עם הכח הזה – 'רוח – רפאים'. למרות הכוח שלו, ג'יימי ידע שאלק מופיע בצורה המקורית שלו כרגע.
"ובכן – הם לקחו מישהו ממחוז הקסם – " הוא התחיל לענות אך צ'ו קטעה אותו.
"לא סתם מישהו." היא אמרה בקרירות ועיניה החומות בהו בריקנות בג'יימי, "הם לקחו את הקוסם החזק ביותר במחוז – הם עינו אותו והפכו אותו לנשק קטלני. מכונת הריגה ללא רחמים. הוא שולט בכל הכוחות השונים. והוא עוצמתי – יותר מדי."
"ו – אנחנו, בלי להעליב, אמורים לעצור אותו?" אמרה הנערה שעמדה הכי קרוב לג'יימי, עם שיער חום כהה – כמעט שחור ועיניים חומות בהירות.
ג'יימי זיהה אותה כקטלין, בעלת היכולת לשלוט בקרח, בשלג ובברד.
הוא לקח שנייה לפני שענה, מנסה לנסח את התשובה הטובה ביותר.
"לא רק אנחנו." הוא אמר לבסוף והיה ניתן להבחין במעט תקווה בעיניו האפורות, שהיו בהן מעט נקודות כחולות, "לקוסם הזה – יש בת, אליס, שברחה לפני שהם הספיקו להפוך אותה למה שאבא שלה עכשיו. עם העזרה שלכם ושלה, נצליח."
"אז תן לי להבין את מה שאתה אומר." אמרה אדריאנה, מחברת בראשה את אוסף העובדות השונות ששמעה והסיטה את השיער השטני שלה לאחור. "אתה אומר שאתם רוצים לעצור חבורת אנשים פסיכים שהופכים אנשים לנשק, אבל הדרך שלך לעשות את זה היא להפוך נערה לנשק. למה אתם שונים מהם?"
"יש משהו במה שהבחורה היפה אומרת." לו אמרה בקלילות והביכה את אדריאנה.
"תודה – ?" היא ספק אמרה ספק שאלה.
"אנחנו לא הופכים אותה לנשק." ג'יימי אמר בנחישות, "אנחנו מצילים אותה, את העולם."
"ומה יקרה אם נסרב לעזור?" הפעם היה תורה של אנה לשאול וכשעשתה זאת עיניה הכחולות נראו מעט ביקורתיות.
"אתם יכולים לחזור לבתים שלכם, אם לא תרצו לעזור, אבל כדאי שתבינו משהו – " צ'ו ענתה במקום ג'יימי, "כולכם הייתם בניסיון התנקשות לפני שאני הבאתי אתכם לפה, נכון? למה אתם חושבים שניסו להתנקש בכם? למה אתם חושבים שאנחנו הבאנו דווקא אתכם ולא אחרים?"
אף אחד לא ענה, כולם ניסו לחשוב על משהו – אבל דבר לא עלה.
"זה בגלל שאתם ככל הנראה החזקים ביותר במחוז שלכם. אנחנו יודעים למה אתם מסוגלים, גם ה'חבר'ה הרעים' יודעים." היא סימנה מירכאות בידיה, "אם לא תבואו איתנו. הם יחזרו בשבילכם, ויהרגו אתכם, כמו שהם ניסו לעשות לפני זה. או גרוע מכך – להפוך אתכם לנשק."
"אז…" ג'יימי המשיך בטון אופטימי, "אחרי שיחת העידוד הנפלאה הזאת," הוא שלח מבט נוקב לצ'ו והיא רק גלגלה עיניים, "מי בפנים?"
אף אחד לא ענה. ואם דממה הייתה יכולה להרוג – ג'יימי כבר היה מת.
תגובות (30)
זה היה הפרק האהוב עליי עד עכשיו! ולא רק בגלל שאלק הופיע *-* (שאגב, אמרת שהם לא הוצגו מספיק כדי לתת ביקורת, אבל יש לי אחת קטנה בקשר אליו. הוא די ביישן, לכן הוא לא היה מדבר בפומבי מול הרבה אנשים, רק אם הוא ממש קשור אליהם או שהם מעט או אפילו אחד. יותר מתאים לו להרים את היד או להנהן במקום לענות. שתדע לפעם הבאה ^^ זה פשוט מאוד חשוב כי אנשים ביישנים לא מדברים בפומסי. מניסיון :ם)
חוץ מזה ממש אהבתי! הפתיחה הייתה ממש טובה! לא מצאתי שגיאות כתיב או הקלדה, חוץ משניים- "יכל" שבתכל'ס זה לא נכון וצריך לכתוב "היה יכול", כי אין דבר כזה יכל. משהו שהמורה שלי ללשון/ספרות (לא מוזכרת מי זאת הייתה XD) לימדה אותי. והיה קטע שג'יימי (שאני כל הזמן חושבת שהוא אחד הנערים וכל פעם נזכרת שלא 0-0) נקטע והמשיך לדבר, אבל הרווח היה ירידת שורה, שלא נראה לי שזה נכון לכתוב ככה (אם הבנת), כי אם יורדים שורה כנראה שדמות אחרת מדברת. אני ממליצה להוסיף תיאור כלשהו בניהם ולא לרדת שורה.
ו… זהו, נראה לי, אין לי מה להוסיף! הו כן, התיאור של הדמויות היה טוב! הצגת אותם אחד אחד ולא בעומס ככה שהיה אפשר לקשר שם למראה ^^ ואני משום מה חשבתי שאדריאנה ברונטית.. או שזו אנה? זה מבלבל.. 0-0
בכל מקרה, המשךךך!!! DDD:
ידעתי שאלק ביישן – אבל משום מה הייתה לי תחושה שמתאים לו להגיד את זה.
תודה בכל מקרה, על ההערה, אני אקח לתשומת לבי.
תודה רבה!!!
אני אוהבת את ג'יימי!
הפרק היה טוב. ממש טוב, למען האמת.
התיאורים זרמו ולא תקעו את העלילה ולדעתי גם היו ממש טובים (מי יש לי היום עם 'ממש טוב'?) והשתלבו מעולה.
העלילה סוף סוף מתחילה באמת להתבהר ואני ממש מסוקרנת לקרוא את ההמשך.
ובקשר לתקוותך, הפרק לא הרס בכלל!
אז… תמשיך!!!
לפי דעתי זה הפרק הכי טוב שלך עד עכשיו. התיאורים של הדמויות טובים, ואני רואה שיפור. מחכה להמשך :)
תודה רבה רבה!!!
לשתיכן!
אני הזה עם הדפקט של 'ממש טוב' (אני חייב למצוא עוד תיאורים…)
ועכשיו לפרק, הוא היה ממש מרתק ומעניין (וגם טוב><). תיארת את הדמויות בצורה טובה, וזה בכלל לא תקע את הפרק. וכמו שאמרו מעלי, הסיפור סוף סוף מתחיל להתבהר. ובנוגע לדמויות, נראה לי שג'סי הייתה אמורה להביע את דעתה בנושא (או שאולי זה לא נושא שכל כך חשוב לה, תחליט אתה), אבל לא נראה לי שהיא הייתה עומדת בצד ושותקת בדיון חשוב כל כך.
בכל מקרה,מחכה לפרק חדש :) (וגם מקווה שהוא יגיע מהר כמו השניים האחרונים)
וואלה? כי אני הייתי בטוח שג'סי סופר שקטה וביישנית. חוץ מזה, ג'סי כבר שמעה את מה שג'יימס אמר לפני זה.
היא, ראיין ו-וונוס גויסו לפני כן.
תודה רבה!
היא כן שקטה וביישנית, אבל כשהיא בדיון ממש חשוב (בשבילה לפחות) היא אומרת את הדעה שלה בקול ואז שותקת מיד, מפחדת להביך את עצמה יותר מדי. וחשבתי שהיא תגיד משהו כאילו שינסה למשוך את השאר לעזור, אבל החלטה שלך
הסיפור הזה נשמע כמו משהו שהולך להיות ממש מעניין.
אז בגלל שאני קרצייה ומרגישה חסרת תועלת כי מלא אנשים מסביב עוזרים לאחרים לכתוב, החלטתי לכתוב את דעתי על פרק של סיפור שאפילו לא נרשמתי אליו><
אוקיי, אז:
-הדבר שהכי הפריע לי בפרק: הכתיבה לא רציפה. את(ה? לא בטוחה) יורד(ת) שורה יותר מידי, הרבה פעמים במקומות שזה לא נחוץ ורק קוטע את רצף הקריאה. רוב הפתיחה של הפרק הייתה ככה, מה שדי חבל כי זה יכול להבריח קוראים פוטנציאליים. אל תרד(י) שורה אם לא סיימת לכתוב על משהו מסויים. אל תרד(י) שורה באמצע תיאור. יש לך יותר מידי פסקאות עם משפט אחד בתוכן, מה שמעניק לכתיבה הרגשה מדוללת ולא מאוד מעניינת.
-*לתת הסברים – להסביר. אני חושבת שבמקום להשתמש בפועל+ש"ע כשיש פועל אחד או מילה אחת שמעבירה את בדיוק אותו המסר, עדיף להשתמש בפועל הזה. בכללי, אל תשתמש(י) במילים שאת(ה) לא צריך(ה).
-יותר מידי אמר\ה. תגוון(י) במילים. זה יעשיר לך את הכתיבה.
-משום מה, הדיאלוגים כאן עוברים לי הרבה יותר מידי מהר. או שזה בגלל שאין מספיק פעולות או תיאורים בין החלפי המילים, או שהדיאלוגים מרוכזים מידי – שאלה, תשובה, שאלה, תשובה. זה מוציא מהדיאלוג את המיץ ומעניק לי את ההרגשה כאילו הדמויות יודעות מה קורה והן שואלות שאלות רק כדי שאנחנו נבין מה קורה.
-הרבה "ג'יימי זיהה\לא זיהה אותו\ה כ…". תנסה(י) להציג את השמות של הדמויות וכל זה בצורה אחרת. פחות משפטים זהים לאותה מטרה.
-ה"'תודה – ?' היא ספק אמרה ספק שאלה." מרגיש לי קצת מיותר וקצת קוטע את הרצף. כשאת(ה) עוברת על משהו שכתבת, תנסה(י) לראות אם יש דברים שמפריעים לך בקריאה או שהם לא באמת נחוצים.
-היה נחמד אם הפרק היה יותר ארוך. כל הפרק הוא סצנה אחת, וזה לא ממש הרבה בשביל פרק.
אוקיי. אז אחרי ששמתי את זה מאחוריי, אני חייבת להגיד שהרעיון נשמע ממש מגניב ויש לו פוטנציאל אדיר. אני אעקוב אחרי זה^^ (או אשתדל, לפחות. אני לא משהו בלעקוב אחרי סיפורים). כדי להבהיר, שום חלק בביקורת מהאדם הזר שאני לא נועדה כדי לפגוע. אני מקווה שעזרתי איכשהו ולא יצאתי לגמרי מסורבלת.
לקח לי זמן להשלים את כל הפרקים, אבל עשיתי את זה! אני נורא אוהבת את הרעיון של הסיפור ואת איך שזה מתקדם. עלילה ממש מעניינת ומעולה.
תמשיך =)
תודה רבה!!!
מעריך אותך על זה שהשלמת את הפרקים!
וואו! א.מ.ש.! אני מרגיש מכובד ^^
אני לא חושב שקראתי משהו שכתבת(ועכשיו אני מרגיש רע בגלל זה. גם כי את כן קראת והשקעת בתגובה לסיפור שלי. וגם כי – ) אבל כן קראתי את "מלאך של כסף" שכתבת בשיתוף פעולה עם תס, וזה היה מדהים.
עכשיו לתגובה שלך – קודם כל אני אתייחס לאורך. וואו! תודה רבה שהשקעת בתגובה כזאת – ועוד לסיפור שלא נרשמת אליו! אני מאוד מעריך את זה!
עכשיו לתוכן התגובה – לגבי העניין עם ההורדות שורה(ואני בן אגב…), כשאני נתקל בשאלה, אם לא להוריד שורה או לא, אני כמעט תמיד יוריד שורה.
בכלל, אני יותר אוהב שהסיפור כתוב עם ירידות שורה, כי אם יש משהו שמבריח אותי, זה לא סופרים שיורדים שורה, אלא כאלה שלא יורדים שורה בכלל. זה נוראי.
אם תוכלי לכתוב באילו מקומות הפריעו לך הירידות שורה – זה יהיה יותר טוב, כי ככה אני אוכל להבין יותר על מה את מדברת.
מקריאה ברפרוף של הפרק, לאחר התגובה שלך, לא הייתה לי בעיה עם הירידות שורה.
אם תוכלי לתת גם דוגמאות לגבי התואר והשם עצם – לא ממש הבנתי על מה דיברת…
את יכולה לתת עוד מילים שאני יכול להכניס במקום אמר/ה?
כרגע זה אמרה/דיברה/שאלה/ענתה/המשיכה/הסבירה ועוד כמה שעכשיו לא עולים לי לראש… :(
אני חושב שהסיבה המרכזית לזה שהדיאלוגים עברו לך מהר מדי – זה כי לא היו תיאורי מקום. אני לא הכי טוב בלכתוב דיאלוג, ואז לעבור ולתאר את המקום שבו הם נמצאים.
ומה לעשות – יש דיאלוגים שבנויים כשאלה – תשובה – שאלה – תשובה.
לא המצאתי שום דבר. אם מישהו שואל שאלה – יענו לו בתשובה(אפילו אם התשובה תהיה "אני לא יודע") יש אפשרות שיענו בשאלה על שאלה, כן, נכון – אבל זה לא קורה הרבה, וגם אם זה יקרה, בסופו של דבר נגיע לתשובה.
ויש אפשרות של שקט – שזו אופציה שכן השתמשתי בה בסוף הפרק.
לגבי העניין עם ג'יימי זיהה/לא זיהה – זה נעשה בכוונה. רציתי להבהיר את העובדה שג'יימי מזהה את הנוכחים. כאילו שהוא חקר אותם במשך כמה זמן, ולמד אותם.
ולכן החזרה על המילה 'זיהה' נראתה לי הדבר הנכון לעשות.
ה"תודה – ?" – אני מבין מה שאת אומרת לגבי קטיעת הרצף. אולי אם הייתי כותב שהיא אמרה את זה בשקט, או בקול לעצמה, זה היה יותר טוב.
בשבילך, הפרק קצר. בשבילי הוא נחשב ממוצע+. את ותס כותבות פרקים ארוכים. ליאנה וקטניס גם לפי דעתי. אבל נגיד אמורה, יוטה, פומה ועוד סופרים כותבים(ואני^^)פרקים שבזמן קריאה המשוער שהאתר נותן – בד"כ לא עוברים את ה15 דקות(במקרה הטוב). ואני חייב להגיד – שלי הרבה יותר נוח לקרוא פרקים "קצרים" כאלה מאשר ארוכים כשלכם(היי, אני לא היחיד. גם אמורה אומרת את זה מדי פעם. אמורה – אם את רואה את זה, תכתבי את דעתך בנושא בבקשה, תודה.)
תודה ענקית על התגובה!!! והתגובה בכלל לא פגעה, להפך, היא מעודדת.
תודה!
היי! בגלל שמשעמם לי החלטתי לעשות סוג של "הבהרה" של הביקורת שלי על הפרק עצמו, ובגלל שזה יצא די ארוך (והאמת שדי מפחיד), אני אעדיף לשלוח לך את זה במייל. הבעיה שאין לך צור קשר (וגם אם היה, אני לא בטוחה אם זה היה נכנס לשם). אז… יש מצב שאתה אומר לי מה המייל שלך?
[email protected]
תודה!
שלחתי לך~ מקווה שזה יעזור^^
קודם כל, לפני שאני אתחיל בכלל לכתוב את ההערות והביקור שלי לפרק, אני מסכימה עם א.מ.ש ב100% (אז יש דברים שאני לא אכתוב..)
הורדת שורות – אני מרגישה שברגע שאתה לא יודע מה לעשות, לתאר או לכתוב – אתה יורד שורה.. זה הרגל ממש לא חכם שיתקע אותך בהמשך הדרך וחבל.. תנסה לשים לב לזה יותר, תכוון לזה כמה כללים ברורים יותר – החל מלא להתחיל משפט ושורה חדשה בו' החיבור או ב-"אבל", ועוד לתאר כל מה שהדמות יכולה לחוות באותה רגע – רגש, מחשבה, תגובה פיזית לרגש, דמויות בסביבתה הפיזית, המיקום עצמו – כאילו אתה שם במקומה.
תיאורים – טוב, אני לא אחפור על זה עוד הרבה.. זה משתפר – אבל צריך עוד. זה מתקשר הרבה למה שכתבתי על השורות ופסקאות. תזכור שחשוב לתאר בכל הסוגים: מראה, רגש ופעולה.
השיחות – אני אקח את הכותבת הזאת גם בתור השיחה הקטנה (עם שלושת הנערים) וגם בתור השיחה הכוללת עם כולם.
בקשר לשיחה הקטנה, היא עברה לי מהר מידי.. ראו שממש חשוב לך לתאר את המראה – וזה טוב – אבל זה הרגיש עמוס ביחד לתיאורים אחרים שהיו חסרים.. הרגיש לא מאוזן..
תנסה לשים לב לזה, אבל אתה בהחלט משתפר!
תנסה לשחק קצת עם הבעות בדו שיח, לגרום למצב להרגיש אמיתי יותר.. (הרחבתי על זה עוד טיפה למטה..)
אותו דבר בקשר לשיחה עם כולם. הייתי רוצה לראות את ג'יימי נאבק בלעמוד מול קהל – במיוחד אחרי ההערה של אחת הדמויות על כך שהם רוצים להפוך את אליס לנשק. המאבק בין הקהל לרגשות שלו (Cקשר לאליס, בקשר לתכנית) יכלו להיות מעניינים.
שגיאות מילוליות – אין לך שגיאות כתיב, אבל הסדר של המילים יוצא מסורבל לפעמים.. דוגמא לכך: "והוא רצה לראות אם הוא יכול להבין יותר טוב אותה."
לא כל כך נורא, אבל חשוב לי לציין את זה. אני, למשל, הייתי כותבת: "… אם הוא יכול היה להבין אותה יותר טוב."
שמתי לב ממש לקראת הסוף שהיו פעמים שהיו חסרים מעט סימני פיסוק, ואך המשפט יצא ארוך ומסורבל קצת.. תנסה גם להשתמש במקף (-) ונקודהפסיק ~לאזוכרתאתהשםהאמיתישלזה~ (;)
נ.ב. יש הבדל בין ; לבין – לבין פסיק (,).. אם אתה לא ממש מבין את הסימן ; אני אסביר בהזדמנות..
בעיקרון, השימוש בשני הסימנים הללו הם אחלה דרך לוודא שאת לא משתמש יותר מידי בפסיק (יש כאלה שקצת מגזימים).
ועכשיו החלק שהכי חיכית לו – ההתחלה.
אני חייבת להגיד, אתה מתחיל להבין את הקטע. אתה משתפר בו וההקדמה מתחילה לקבל צורה. מה שכן- חסרים לי עוד דברים.
את ההערה הזאת בכוונה שמתי בסוף כדי שתוכל לראות את ההערה ביחס לכל שאר ההערות: הכל מחובר. הכל ביחד.
אני רוצה לראות כמעט את כל התיקונים בהקדמה עומדת – החל מהשורות ועד ההדגש הריאליסטי.
חייבת להודות שאתה משתפר.. כל הכבוד! זה ממש לא קל:>
תיקונים קטנים וחשובים לפרק ספציפית:
* אחרי שצ'ו מחזירה לו מבט אדיש היית ריך להוסיף המשך – ולא לקטוע שם את המשפט. זה מרגיש חסר, אם אתה יכול להבין אותי… אפשר להכניס שם עוד..
[דוגמא לההערות מלמעלה]
*ציינת שבזמן שג'יימי דיבר עם שלושת הנערים שאר הנערים הרגישו כמו אוויר – מה שהיה דיי נכון.. לדעתי, במקום לציין את העובדה אתה צריך שנרגיש אותה בעצמנו (ולא במחשבה: "רגע, אין שם עוד אנשים?") – תנסה לתת רמיזות על הסביבה הכוללת בכל הזמן הזה, בצורה שגם היציאה מהשיחה תהיה נכונה ואמיתית.
אני הייתי מציינת במהלך הסיבה שהוא שמע וראה מזווי העין את שאר הנערים מתלחששים או נעים בחוסר נוחות, וביציאה שצ'ו מסמנת לג'יימי בעצבנות קלה שצריך להתחיל..
וואו, אוי אפילו לפני שהוא מתחיל את השיחה עם שלושת הנערים הייתי משאירה את ג'יימי כמה שניות שם, מסתכל ומתלבט האם ללכת אליהם או להתחיל..
הבנת את הרעיון?
תנסה להשתמש בטיפ הזה גם להתחלותשלך. הכל צריך לזרום יותר.
בכנות, ידעתי שהסיפור יעסוק בעלילה של אליס מהפרק הראשוןXD מהרגע שלא ענית לי על מייקל אני, ליאנה וקט היינו בטוחות שבזה ידובר.
זה דיי מחמיא לי^^
אין מה לדבר בכלל על העלילה.. הרעיון עצמו מדהים בעיניי (בלי מתבסס על הרקע של אליס.. אני מצפה לראות לאן זה ימשיך ויתפתח) ויורתר מזה – אני מחכה לראות מה יקרה לדמויות, כל אחת והסיפור האישי שלה.
מה שכן, תיזהר – יש לך הרבה דמויות. בגלל הכמות אני צופה שיהיו דמויות שקצת ישכחו או שתהרוג (בתכלס, בעיניי עדיף דמויות מתות ורגע משמעותי מאשר דמויות ש-"מתות" משכחה ומעומס של הדמויות).
תנסה לקחת את זה לתשומת מידי.. כמות הדמויות היא ממש קשה.
איזה כיף שעלה פרק מהר כל כך! אתה יכול להעלות פרק כל יומיים?? ^^
מקווה שזה לא היה מרגיז או מעצבן.. אני באמת אוהבת את הסיפור הזה^^
תמשיך!
תס,
תודה ענקית!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כל כך כל כך מעריך אותך על התגובה הענקית והעוזרת הזאת!!!!!!
תודה רבה!!!!
אני אנשה ליישם את ההערות שלך ולהשתפר עם הזמן – תודה רבה(בשלב הזה את כבר יכולה להתעלם ממני. נהייתי חופר)!!!
זה כל כך מעודד להמשיך – כשמישהו כותב לך תגובה כזאת, ומתקן אותך ועוזר לך ככה.
תס, תודה(כבר אמרתי את זה? וואלה?)!!!
טוב… אני לא חושב שאני אעלה מחר פרק, ובשבת בטוח לא. ומוצאי שבת זה זמן קצר מדי.
אבל יש לי את כל השבת לחשוב ולבנות את העלילה, ולהתחיל לכתוב בראש את הפרק הבא.
ואז אולי ראשון או שני אני אעלה עוד פרק.
נ.ב.
תודה על העצה עם כמות הדמויות.
אני לא מעריץ כל כך גדול של הריגת דמויות(על מי אני עובד? זה כיף חיים! מוחעחעחע! ^-^)
אבל אני חושב שאני אעשה את זה.
עכשיו רק השאלה את מי להרוג. טאם טאם טאם.
אז שוב, תס, תודה רבה רבה על העזרה!
בכיף! שמחה לעזור! ♥
רק אל תהרוג את אליס או ג'יימי, כן? אחרת הדמות של בצבע הדעת הבאה בתור!
רגע, לא כתבת לי דמות.. אממ.. אני אמצא דרך להתנקם במקרה נורא כזה.
אבל אל תהרוג אותם!
ושוב, בכיף♥
אל תכניסי לי רעיונות לראש XD מוחעחע
בכל מקרה, כן כתבתי דמות. :,(
קטניס, פומה ואני כתבנו באיחור כזה.
בסוף לא הכנסת אותה. כי אמרת שכן.
~אוקוורד~
אפרופו צבע הדעת, אני ממש מחכה להמשך – וגם אם החלטת לא להכניס את הדמות שלי(שקוראים לה 'בליין' לפי דעתי. אני חושב) זה בסדר. רק תמשיכי.
אהה נכון… היו לה עיניים בצבע ירוק-מנטה כזה..
סליחה! כתבתי להן רעיון והכל אבל אני בקושי זוכרת את הדמויות הראשונות (שלא נדבר על החדשות.. חוץ משל פומה. אותו קשה לשכוח)
אני מקווה שהיא תיכנס.. יש סיכוי גם שלא – נראה אם אני אצליח לשלב אותה. מה שכן, כנראה אני אשנה לה את צבע העיניים לירוק רגיל..
טוב,לגבי הערות לפרק; אני חושבת שכולם פה די אמרו הכל, חוץ מאורך, אין לי פה עוד על מה להתלונן (למרות שגם הארכת את הפרק ביחס לפרק הקודם!!!)
אז טיפה הערות על ג'יימס- (אל תשנא אותי)
הוא…יותר מידי נחמד.
הבנתי שהוא מחפש אחרי אליס כי הוא בסערת רגשות (שאהב הוא דיי מתכחש אליה)
הבנתי שיש לו חבר טוב, אבל לא משנה כמה הוא אוהב אותו, הוא לא הטיפוס המחבר או בין כו וכו- מראה חיבה. להראות חיבה בשבילו זה לסבול שיחות לתת עצות ואולי לחייך אם מצחיקים אותו. הוא פשוט נחמד וסבלני לכולם שם!! אני מבינה שהוא מוביל משמרת חיפוש שם, אבל ממתי הוא נהפך למורה שלהם? זה די מאבד את האופי שלו. הוא בחור מרדן, ציניקן מרושע ולא סבלני. אז יש את זה..
אני שמחה ששידכת לו בסטי אבל, כי בסופו של דבר, ככה זה יותר יעזור לו להביא את עצמו לידי ביטוי.
לגבי שאר הדמויות- אני לא יודעת איך אתה עושה את זה עם ככ הרבה דמויות- אבל הכתיבה שלך באמת נותנת לי להתחבר לדמויות מסויימות (כמו אדריאנה או צ'ו, שעליה ככל שאתה כותב יותר ככה אני מתחברת אליה יותר)
שזה ממש מעולה! אז, פרק ממש טוב, אני כבר מחכה לראות לאן זה יתקדם (באמת אנשים???? אתם לא רוצים להציל את העולם??? או את אליס?)
אז בנימה חיובית זו, בבקשה,
תמשיך!!
אני ראיתי את החיבוק שלו עם ראיין יותר כבריחה מהקהל. אני יודע שהוא לא מהסוג המחבק – אבל זמנים נואשים דורשים מעשים נואשים.
את צודקת – הלכתי קצת יותר מדי רחוק בנחמדות שלו. הייתי צריך לעשות שכל פעם שמישהו שואל שאלה, ג'יימס יתפוצץ מעצבים.
מצטער שהרסתי את הדמות. אנסה לתקן את זה בהמשך.
צ'ו אדירה. ולגבי איך אני עושה את זה – אני פשוט מנסה להציג את האופי של הדמויות בצורות שונות. זה מה שטוב בסיפורים עם הרבה דמויות – יש הרבה דמויות להזדהות איתן.
תודה רבה!!!
אני מודה לכל מי שהגיב תגובה ארוכה על הפרק, ככה נשאר לי רק להגיב את החלק הכיפי והנחמד בתגובות.
אוקי אז כמו שנאמר מעליי, זה הפרק הכי טוב שהעלת לסיפור הזה. הוא מתואר הרבה יותר טוב מהפרקים הקודמים, זורם!
אז שאני אבין הקוסם שהפך לנשק הוא כמו האווטאר של העולם הזה? כלומר – שולט בכל הכוחות? או שאני סתם מושפע מהסדרה כי הנושא הוא עולם שיש בו אנשים שמכשפים יסודות?
תמשיך ככה, פרק מעולה!
הוא לא שולט בכל הכוחות.
הוא שולט בקסם – ובאופל. אבל בשאר הכוחות זה כאילו דרך קסם. נגיד הוא מייצר להבות בדרך קסם, לא כמו אדריאנה נגיד, שמייצרת להבות כי זה הכח שלה.
אז אני לא חושב שאווטאר(נוסטלגיה) זה המונח המדויק אליו.
תודה רבה!
עכשיו התחלתי לקרוא ורציתי להגיד שזה בדיוק מסוג הסיפורים שאני אוהבת! ממש אשמח אם תמשיך!
הסיפור מעניין, מקורי, קצת מפוצץ בדמויות שעשו לי בלאגן בראש אבל אני בטוחה שזה יסתדר. חוץ מזה באמת אהבתי את הכתיבה (היא ממש טובה!), את הרעיון ואת העובדה שאתה גורם לי להיות מרותקת למסך וכבר עבר המון זמן מאז שקראתי סיפור שעשה את זה! בקיצור שאפו, תמשיך. מעכשיו אני אעקוב :)
וואו. תודה!
איזה כיף שמצטרפים קוראים נוספים.
עכשיו כשאני חושב על זה, כל מה שאמרתי שזה שג'סי תדבר, אז זה לא קשור לפרק הזה (כאילו חשבתי שהיא תנסה למשוך את השאר להצטרף אחרי שהוא אומר מי איתי, שזה סוף הפרק). ושוב זה החלטה שלך אם זה דיון או משהו שממש חשוב לה כדי שהיא תביע את דעתה…
כאילו מה שהתווכנתי, כל מה שאמרתי על ג'סי זה קשור יותר בשביל הפרק הבא
מתי אתה ממשיך? ><