חתול שחור (פרק שני -חברה~קריאה נעימה ~ )

השעון המעורר של חלום צלצל השעה הייתה חמש בבוקר , הפוך החמים כיסה אותה והיא לא רצתה לקום מהמיטה היא רצתה להמשיך את החלום שהיא חלמה עד שהשעון המעורר העיר אותה .
היא קמה וראתה במראה שהשיער שלמה מבולגן מאוד כאילו שחתול ישן על השיער שלה כל הלילה.
"מיקי " חשבה לעצמה והיא חייכה חיוך . אחרי כמה אירגונים אחרונים היא הייתה מוכנה לצאת לטיול אפילו שעדיין הייתה לה הרגשה כאילו היא שכחה משהו . לפני שיצאה מהבית היא פנתה אל המראה ואמרה בקול עצוב " ניתראה עוד כמה ימים" וקרצה קריצה . היא יצאה מהבית בלי אפילו להגיד שלום לאמא שלה והיא פנתה אל עבר הספריה – היה שמה חניה גדולה ותמיד שמה היו האוטובוסים שלקחו אותם . הרחוב היה שומם ולא היה בו אף אדם אפילו לא מכוניות שתמיד עוברות במהירות גבוה. היא הגיעה סוף סוף וכמובן היא הקדימה כרגיל אך היא מצאה כמה חברות מהכיתה שלה .
"מה קורה חלום ? את ניראת דיי רעננה בשביל השעה שש בבוקר " גיחכה שירן , שירן הייתה אחת החברות הקרובות של חלום היא הייתה נמוכה , רזה , ג'ינג'ית עם עיניים כחולות והבנים רדפו אחריה תמיד , היא כבר הספיקה לשבור איזה שבעה לבבות .
חלום צחקה "דווקא היה לי ממש קשה להתעורר אפילו שאני קמה מוקדם בדרך כלל אפילו בשבילי חמש זה מוגזם " אמרה חלום בזמן ששמה את המזוודה והתיק באוטובוס .
"את צוחקת עליי ? אמא שלי כמעט שפכה עלי דלי מים בשביל שאני אתעורר " אמרה ספיר , ספיר הייתה אחת הילדות בכיתה של חלום הן היו בקשר טוב אבל לא מעבר . ספיר ניראתה קטנה , היא הייתה עם שיער מתולתל שטני , עיניים חומות , מאוד רזה ומאוד נמוכה היא ניראתה כמו ילדה בכיתה ז' במקום י' . חלום לא כל כך אהבה אותה אבל היא התייחסה אליה טוב לדעתה, ספיר קצת יותר מדי נדחפת .
"אתן השתגען ? " נשמע צעקה מרחוק " תתפסו מקום בספסל האחורי ! לא יהיה לנו איפה לשבת !" צעקה החברה הכי טובה של חלום וקראו לה ניצן , ג'ינג'ית עם עיניים כחולות בגובה ומשקל בינוני ותקין .
"אני יושבת מקדימה , אני צריכה שקט לא רעש וצחוקים מאחורה " סיננה חלום .
"טוב נו , אני אשב איתך מקדימה כרגיל " צעקה לעברן ניצן שרצה .
"חלום תגידי צ'יז " התקרב אליה רון עם מצלמת הפאלפון שלו וניסה לצלם אותו ואת חלום ביחד , חלום הסיתה את המצלמה שלו "תפסיק כבר " אמרה חלום והסתכלה עליו במבט עצבני אבל , הוא כבר לא היה שמה .
"הוא פשוט מחרפן אותי ! " אמרה חלום בעצבנות בזמן שעלתה לאוטובוס . "מסכימה הוא ממש מעצבן שיפסיק כבר להיטפל אלייך הוא בכלל לא קשור אלייך " אמרה ניצן .
"מה הקטע שלו בכלל ? " שאלה ספיר את חלום . "ניראה לך שאני יודעת ? אבל כבר נמאס לי ממנו לפחות הוא לא בכיתה שלנו ." אמרה חלום ברגזנות והיא התיישבה ליד ניצן .
הנסיעה ליער וירץ' עורכת שלוש שעות ולמרבה הפלא רוב האוטובוס החליט לישון חוץ מהשורות האחרונות באוטובוס שצחקו שמעו מוסיקה וצעקו . חלום הייתה מעוצבנת כמה שהיא רצתה לקרוא את הספר שלה בשקט בלי שאף אחד יפריע לה ולפתע היא הבינה שהיא שכחה את המצית שלה וזאת מצית המזל שלה . "לא , לא יכול להיות ! " חשבה לעצמה חלום " מה אני אעשה עכשיו אני אשתגע בטיול הזה בלי המצית . " היא ניסתה להירגע "וואו כניראה שאני באמת משוגעת אני מתחרפנת עכשיו בגלל מצית! מצית קטנה שמוציאה ממנה אש " חשבה לעצמה חלום שבלי לשים לב פלטה צחוק משעשע . "הכל בסדר ?" שאלה ניצן חצי מנומנמת .
"כן , הכל בסדר אבל אל תירדמי ! כבר כמעט הגענו " אמרה חלום בזמן שניערה את ניצן שתיכננה להירדם שוב .