חתול שחור (פרק חמישי-שריפה- קריאה נעימה ! )

ברגע שחלום הייתה ליד ביתה כל כך קרובה לשקט ולשלווה שמחכים לה בבית אבל , משהו הפריע לה במחשבה היא הרגישה כאילו מישהו נשאר ביער והלהבות עכשיו סוגרות עליו .
"מה זה ? זה אמיתי " סיננה חלום . "כן זה אמיתי" הופיע מיקי משום מקום "ואת עכשיו מחליטה אם ללכת לעזור לו או לא " אמר מיקי שהזיז את זנבו ביהירות .
"אבל מה אני כבר אוכל לעשות ? " שאלה חלום את מיקי במבט מופתע ושילבה את ידיה.
"חע את שואלת אותי ? לך יש כוחות אז תנסי להשתמש בהם ולהציל אותו . חתולים מצילים חיים רק של אנשים שחשובים להם כמוך למשל " אמר מיקי שהתחכך ברגליה של חלום .
"אני יכולה לשגר אנשים אחרים איתי ? " שאלה חלום שלא ידעה מה לעשות .
"ומה את אומרת שננסה לגלות את זה ? " שאל מיקי בזלזול . "טוב הבנתי אתה בא איתי או נשאר ?" שאלה חלום שהלכה אל מאחורי הבית ככה שאף אחד לא יראה אותה משתגרת .
"כשתהיי בצרות אני אבוא " אמר מיקי . "איך שתרצה" אמרה חלום והתחילה לחשוב בחוזקה על המקום שבו ניראה לה ששמה נימצא אותו אדם שזקוק לעזרה . נשמתה נעצרה לרגע אחד וברגע השני היא כבר נמצאה ביער שכבר לא ניראה כמו יער אלא כמו אש אחת גדולה .
"הצילו!!" נשמעה צעקה מרחוק "שמישהו יציל אותי!!! " חלום החלה להתקדם לעבר הקול אבל זה היה קשה עם כל הלהבות שניראה היה כאילו חיכו לשרוף מישהו . ולפתע חלום ראתה שני אנשים עומדים ולידם עוד ילדים שכובים על הרצפה ממצמצים ומסתכלים על הלהבות שעכשיו עוד כמה דקות יגרמו למותם . "את מודעת לזה שאת לא יכולה שהם יראו את הפנים שלך את צריכה פשוט להשתמש בקסם כדי להעיף את הלהבות האלה" הופיע לידה מיקי שריחף מעל ראשה .
"ואני גם ממש יודעת איך לעשות את זה !!" אמרה חלום בעצבנות . "את מבזבזת את הזמן ,תתרכזי" אמר מיקי ברצינות . "רגע אז איך אני עושה את ? אולי לחשוב על זה טוב בואו נחשוב על זה אממ .. להבות בואו אליי ? להבות בואו אליי ? " חשבה לעצמה חלום אך דבר לא השתנה סביבה והלהבות סביב חבורת הילדים רק התגברו "הצילו בבקשה !! " זעק אחד הילדים .
"להבות תפלסו דרך לחבורת הילדים שיוכלו לעבור בה !! " היא צעקה וברגע אחד הלהבות הגבוהות והחמות פילסו דרך צרה ובמהירות שני הילדים שעדיין עמדו על רגליהם והשתעלו בחוזקה לקחו את שאר חבריהם לפחות כמה שהם יכלו "אנחנו נחזור ! בבקשה מישהו הצילו תעזרו לנו להציל את החברים שלנו!!" צעק אחד הילדים שסחב שלושה ילדים בקושי רב .
"אני הולכת לעזור להם " אמרה חלום . "לכי" אמר בזלזול מיקי "את מבינה שאת מסכנת את החיים שלך עכשיו " . "אני חשבתי שהכרתי אותך מיקי מתברר שלא " אמרה חלום באכזבה והשפילה את מבטה . "יכולתי להגיד לך עוד קודם שאת לא מכירה אותי " אמר מיקי ונעלם מאותו המקום.
חלום רצה לקראת הילדים ששכבו על האדמה "אני כבר עוזרת לכם " חלום הצליחה לסחוב באיטיות שני ילדים ,הם היו כל כך כבדים וגם לאט לאט הלהבות החלו לסגור את הדרך "מה אני עושה עכשיו ? " אמרה לעצמה חלום "טוב בכל מקרה הם איבדו את ההכרה אני אנסה להשתמש בקסם או משהו , אמממ … תוביל את הילדים למקום בטוח ! ושייראה כיאלו הם הולכים שאף אחד לא יחשוד " צעקה חלום והרוח הקשיבה לה באותו הרגע משב רוח קר הופיע ולקח את הילדים באוויר "רגע חכה לי ! אל תמהר " אמרה חלום והתחילה לסחוב את שני הילדים "עוד קצת והגענו עוד קצת והגענו " סיננה חלום שראתה שאחד מהם מתעורר ומשתעל בחוזקה . לבסוף , הם הגיעו לשמה לאיפה שכל שאר הבית ספר היה ליד הכביש הראשי שהיה ליד היער . "חלום את בסדר ! " רצה אליה ניצן וחיבקה אותה "כבר חשבתי שאיבדתי אותך.
"מצחיק ניצן , את באמת איבדת אותי " אמרה חלום ודחפה בקלות את ניצן והלכה לקראת שאר הילדים שהצליחה להציל קודם לכן . " הכל בסדר איתכם ? " אמרה חלום .
"עכשיו הכל יהיה בסדר " ענה אדם שהיה ילד מכיתה י'2 הוא וחלום למדו ביחד ביולוגיה בבית ספר , הוא היה גבוה , שרירי , עיניים חומות ושיער חום לא מסודר וארוך .
"איך הצלחתם לצאת משמה ? " שאל שמואל המדריך . "אני יודע שזה יישמע פסיכופתי אבל פשוט הלהבות התרחקו קצת מאיתנו ואנחנו התחלנו לסחוב כמה מהילדים והשאר התעוררו כניראה והגיעו עד לפה ואז שוב התעלפו . " אמר אדם מתנשף ומשתעל .
"טוב, האמבולנסים אמורים להגיע בקרוב ." אמר שמואל "כמה זמן לוקח לאמבולנסים להגיע שלא נדבר מכבי אש " . " למה כמה זמן השריפה נמשכת ? " שאלה חלום .
"בערך שעה אבל זה הרגיש כאילו עברו עשרים " אמרה ספיר שצצה משום מקום .
חלום הסתובבה וראתה את היער נשרף הייתה לה הרגשה מזורה בקשר להכל ואיך בדיוק הילדים האלה הגיעו לפה , היא אף פעם לא הצליחה לעשות משהו עם רוח לא שהיא הצליחה לעשות משהו עם אש אבל עדיין .חלום התרחקה מכל ההמולה וישבה בתחנת האוטובוס הנטושה לבד "איפה כל המכוניות ? למה אין אף אחד בכביש לאיפה כולם נעלמו " תהתה חלום .
"בגלל השריפה שום מכונית לא יכולה לעבור פה " הופיע מיקי משום מקום ולרגע חלום נבהלה "אתה חייב להפסיק עם זה " אמרה חלום "אתה כל פעם עושה לי התקף לב קטן " חייכה שכל פניה שחורות מהאפר . "אני מצטער לגבי קודם פשוט שום דבר לא הולך כמו שזה אמור ללכת " סינן מיקי שקישקש ישר בזנבו בעצבנות כמו תמיד כשהיה צריך להודות שעשה משהו לא בסדר.
"זה בסדר , אבל אתה תצטרך להסביר לי את הכל מההתחלה ועד הסוף ומה בדיוק קורה וקרה , ומה הקטע עם השריפה " אמרה חלום שהופתעה ששיערה לא נשרף והיא סידרה אותו .
"השריפה קרתה בגללך " אמר מיקי שהחליט לא להביט לתוך עיניה של חלום .
"בגללי ? " פניה של חלום נדהמו "איך אני בדיוק קשורה ?!" שאלה חלום שבלי שליטה דמות החלו לזלוג מעיניה . " זה … זה הכל מסובך מדי " ענה מיקי "אני אספר לך כשנחזור הביתה אני מבטיח אבל אני צריך ללכת יש לי מקום חשוב יותר להיות בו כרגע " אמר מיקי ובאותו הרגע נעלם ואיתו גם גשם חזק עם רעמים וברקים וכל מי שהצליח נדחס לתחנת האוטובוס שלפני רגע חלום ישבה בו לבד . "מה קרה ?" שאלו כולם את חלום . "אל תתייחסו , כלום פשוט כלום " אמרה חלום שהתאמצה לחייך למראה כל האנשים .