חתול שחור (פרק ראשון -מצית ~קריאה נעימה ~)
"מה את עושה ? "נשמע קולה החשדני של אמה של חלום , חלום שמעה את צעדיה של אמא שהיא עולה במדרגות .
"כלום" פלטה חלום במהירות בזמן שזרקה את המצית מתחת למיטה . הדלת נפתחה ועמדה שמה אישה גבוה ,רזה , עיניים כחולות ותווי פנים מושלמים זאת הייתה האמ המאצמת של חלום אלכסנדרה, היא קל לזהות שאין שום קשר ביניהן , חלום הייתה נמוכה ,רזה , עיניים חומות ,שיער חום גלי וארוך ותווי הפנים היו שונים לגמרי .
"מה עשית עשכיו ?" גערה בה אמא בזמן שחיפשה משהו בחדר .
"כלום באמת שכלום " ענתה חלום בזמן שעיניה רצות לכל הכיוונים .
"אני רואה בעיניים שלך שאת משקרת ! איך את לא מתביישת ? " היא חבטה בה בחוזקה .
"את עוד פעם שיחקת באש ? נכון שאני צודקת ? יום אחד את תשרפי לי את הבית את עם השטויות המפגרות שלך ! " היא חבטה בה שוב וחלום נפלה על הרצפה . " נמאס לי מהזלזול שלך פשוט נמאס!" אלכסנדרה פגעה בה בחוזקה כמה פעמים , חלום ניסתה להגן על עצמה , אך ללא הצלחה "תפסיקי בבקשה תפסיקי " חלום התחננה שכל גופה כאב . " אני אפסיק מתי שתפסיקי אתהשטויות שלך! את צריכה להודות לי כל החיים שלך שאני ואבא שלך לקחנו אותך מבית היתומים ! " זה תמיד היה נושא רגיש בשביל חלום -בית היתומים , היא הייתה שמה מאז שהיא זוכרת את עצמה ,היא לא סבלה שמה אבל גם לא נהנתה היא לא יכלה ללכת לטייל ולצאת החוצה כמעט אף פעם .
"אמרתי לעצמי שבטוח ילדה עם שם כל כך יפה – חלום , היא לא תעשה צרות אבל חבל שטעיתי את ממש לא חלום את סיוט " אמרה אלכסנדרה וטרקה את דלת החדר .
חלום הסתכלה במבט ריקני על הדלת כלא מאמינה , היא הרגישה כאילו הלב והמוח שלה עכשיו נשברו למיליוני חלקיקים . עיניה היו אדומות והדמעות החלו לזלוג בלי הפסק "היא צודקת , באמת צריך להחליף לי את השם " אמרה חלום שהתיישבה ליד המראה שבחדרה .
לפתע יצא מהמראה חתול שחור , פרוותי , בגודל בינוני ועם עיניים ירוקות ממכרות כאלה שלא ניתן היה להפסיק להסתכל עליהן .
החתול פלט אנחה "את צריכה להפסיק להקשיב לה , כן היא אמא שלה אבל יש דברים שאפילו היא לא יודעת " אמר החתול .
"כן אתה צודק " היא ניגבה את הדמעות מעיניה "מה הייתה עושה בלעדיך מיקי ?" אמרה חלום שגירדה לו מאחורי האוזן והוא החל לגרגר .
"האמת שאני לא יודע , בלעדי היה לך משעמם מאוד " אמר החתול " מה זה למה את אדומה כל כך ? היא הרביצה לך ?"
"כן , אבל עזוב באמת שזה לא כואב כל כך " ענתה חלום שהסתכלה על הלחי שלה במראה והיא ראתה שהיא אדומה מאוד . מיקי הסתכל על חלום הרבה זמן ולא מיצמץ אפילו לשנייה , הוא לא אהב שהיא לא מודה באמת . "טוב , אל תסתכל עליי ככה כן נו זה כואב כאילו שמשהו יעזור עכשיו" אמרה חלום ושילבה את ידיה .
"האמת שיש משהו וזה אבא שלך שיחזור כבר מ…"מיקי הסתובב בכל רחבי החדר " נו איפה הוא עכשיו ? גרמניה , ארצות הברית , קנדה , רוסיה ?"
"יפן " ענתה חלום שעקבה עם עיניה אחרי מיקי . "אל תסתכלי עליי ככה , אני רק מחפש קצת אוכל" אמר מיקי .
"ניראה לי נישאר לי נקניק מהיום ,מהבית ספר " חלום קמה ולקחה את התיק בית ספר שלה והוציאה את הכריך ונתנה למיקי את הנקניק , מיקי הסתער על הנקניק ואכל בתאבון .
"אתה יודע זה יהיה מאוד נחמד מצידך אם תגיד תודה לבעלים שלך מדי פעם" אמרה חלום שסגרה את התיק ושמה אותו ליד המיטה .
" ראשית , לחתולים אין בעלים .שנית , חתולים לא אומרים תודה " אמר מיקי " תגידי,אין לך מחר טיול או משהו ?"
"כן , ליער וירץ' עם הבית ספר , אני עוד לא מאורגנת אני אתחיל להתארגן כבר . " אמרה חלום .
"טוב אז אני לא אפריע לך " אמר מיקי שקפץ אל המראה ונבלע אליה .
"כמה לא מפתיע שלא תעזור לי להתארגן " סיננה חלום עם חצי חיוך . הגוף שלה עדיין כאב וגם הלב "אני סיוט " חשבה לעצמה .
היא שמה את הדברים למזוודה שלה , נשכבה על המיטה והסתכלה על הקיר שלה שהיא מלא במדבקות כוכבים זוהרות בחושך , היה לה קשה להירדם אבל בסוף אפילו היא נרדמה .
תגובות (4)
מגניב! אהבתי מאוד, הכתיבה מעניינת ובונה מתח נפלא. מיקי נשמע כמו הדמות האהובה עליי (חתולים זה הדבר הכי טוב בעולם הזה)…
יש מעט טעויות וטעויות תחביריות לשוניות אבל הפרק נחמד..
את פשוט חיבת להמשיך!
ווואו, זה סיפור פשוט מושלם. ריתקת אותי ..