חתול שחור [פרק שלישי -יער ויטץ'~קריאה נעימה~(חלק ב') ]

כיתה י'8 הגיעה לפני כולם למחנה ביער וירץ' והם התחילו להקים את האוהלים במהירות כדי להספיק להתקלח ראשונים לפני שהמלתחות ייהרסו על ידי שאר הכיתות .
"בנים ? אתם סיימתם ? אנחנו צריכות קצת עזרה עם בניית האוהל ." אמרה ניצן ועשתה עיניים לאחד הבנים . "כן אנחנו סיימנו , כבר נעזור לכן " ענו הבנים עם חיוך . ניצן הייתה מאוד מרוצה ממנה באותם הרגעים במיוחד אחרי שהבנים בנו את האוהל "תודה" אמרה ניצן .
ספיר , ניצן, שירן וחלום היו ביחד באותו האוהל שהיה מיועד לשישה אנשים . "איך בדיוק זה מיועד לשישה אנשים ? אפילו להכניס ג'וק אי אפשר אחרי שהכנסנו את המזוודות " התלוננה ספיר .
"תפסיקי להתלונן ספיר , תוציאו את השקי שינה תפרשו אותן ואת המזוודות תשכיבו" אמרה שירן שהעמידה את המזוודה שלה וכך גם כל שאר הבנות עשו . "הנה , עכשיו יש מספיק מקום לכולם " אמרה שירן בגאווה ובנתיים עשתה לעצמה צמה לצד כמו שאהבה . "יאלה , בואו למלתחות " אמרה ניצן .הן ניכנסו למלתחות שהיו מלאות בבוץ וכל הרצפה הייתה רטובה וזה היה ניראה כאילו היה שטפון במקום הזה ; באותו הזמן כבר היו הרבה בנות שהתקלחו אבל הן לא היו מהבית ספר שלהן אלא מהבית ספר שהיה ליד . "מה עושים עכשיו ?" שאלה חלום בלחש "בואו נלך נשאל את שמואל".
אחרי חיפושים רבים הם מצאו אותו באזור השולחנות ששמה הם יכינו בקרוב את ארוחת הערב.
"שמואל , אנחנו נכנסו עכשיו למלתחה ויש שמה בנות מבית ספר אחר וגם הכל שמה מלא בבוץ ובמים " אמרה ניצן "איך אנחנו אמורות להתקלח ככה ?" היא התעצבנה .
"אני מצטער , אבל זה לא בשליטתנו מה שקורה עם בתי ספר אחרים , תצטרכו להסתדר עם מה שיש וזה מה שיש . קדימה ! " אמר שמואל בחוסר סבלנות "אה , בטח לא שמעתן בזמן שהייתן במלתחות אבל אסור לצאת מהשטח המגודר זה מובן ? " "מובן" ענו ארבעת הבנות בחוסר ברירה .
"איזה חיי בסרט אנחנו יוצאות מהשטח המגודר והולכות למלתחות , אני בטוחה שיש שמה מלתחות נורמליות שמה פשוט יש שטח לינה אחר " אמרה ניצן . "אני מסכימה עם ניצן " אמרה ספיר. " כן גם אני מסכימה . מה איתך חלום ? " שאלה שירן שהרגישה שכל הדם באצבעות שלה נעצר מרוב הדברים בשקיות שהיא החזירה . "מצטערת, אתן לבד אני לא יוצאת מהשטח המגודר " אמרה חלום בהחלטיות רבה והתחילה לצעוד לאוהל שלהן ."אוי חלום תפסיקי להיות כזאת ילדה טובה וכזאת חנונית" אמרה ניצן עם חיוך . "לא ניצן , נו אתן רוצות תלכו לשמה אני לא אגיד לאף אחד שום דבר באמת " ענתה חלום "לא קריטי לי לא להתקלח במשך כמה ימים בכל מקרה זה טיול " אמרה חלום.
"איך שבא לך נסתדר בלעדייך רק שום מילה מובן ? " שאלה שירן והסתכלה על חלום במבט לא מאמין . " תירגעי הכל יהיה בסדר " ענתה חלום . חלום פנתה לכיוון האוהל והבנות יצאו מהשטח המגודר אל המלתחות שבשטח הלינה השני .
פתאום נשמע בכרזה : " כל השפים של היום הראשון של הטיול של שכבה י' להגיע מיד לאזור האוכל " וחלום הייתה אחת מהמתנדבות להכין את האוכל ביום הראשון "אני לא מאמינה שעשיתי את זה " חשבה לעצמה חלום " למה אני הייתי צריכה להתנדב בכל מקרה אני עייפה כל כך ".
היא הגיעה לאזור האוכל והיה שולחן אחד גדול של מצרכים שהיה צריך להכין מהם את האוכל ,שמואל ושאר המדריכים נתנו את ההוראות להכנת האוכל לכיתה והלכו לדרכם .
"טוב אני אחראית על הפסטה , אוקי ?" שאלה חלום וכולם הנהנו והמשיכו להכין את מה שהיו צריכים להכין . "פששש חלום , לא ידעתי שאת יודעת להכין פסטה " אמר רון.
"תעשה לי טובה ותעזוב אותי בשקט אוקי ? " אמרה חלום ונאנחה . "אוי לא עשיתי כלום , את צריכה להפסיק להיות כל כך מקובעת בדעות שלך " אמר רון עם חיוך על פניו "איזה עגילים מה זה חיפושיות ? " . "כן זה חיפושיות אני מכינה את העגילים האלה לבד מפימו . " אמרה חלום בחוסר רצון ושמה את הסיר על האש . "מוכשרת אין מה להגיד " אמר רון בגאווה . "תודה " ענתה חלום.
"איפה חברות שלך ? השפוטה , החברה הכי טובה שלך והשלישית ? הן תמיד איתך וסביבך" אמר רון בצחוק . חלום לא יכלה שלא להסכים בקשר לשפוטה אבל בקשר לחברה הכי טובה היא כבר לא ממש הרגישה ככה . "הן הלכו למלתחות " אמרה חלום . "טוב אז אני אלך להציץ מה קורה שמה , את יודעת רק בשביל לבדוק אם איזה זומבי לא אכל אותן " אמר רון בחיוך גדול ובציניות.
"תהנה " אמרה חלום עם חיוך וככה רון הלך . ולאחר כמה שעות ארוחת הערב לכל השכבה התחילה היו שמה כל מיני בשרים , סלטים , פסטה , פירה ועוד כל כך הרבה שטויות .
"אני לא מבינה איפה הן " חשבה לעצמה חלום בזמן ששמה לעצמה סלט בשר ופסטה על הצלחת.
"לא יכול להיות שהן מתקלחות כל כך הרבה שעות . טוב , אני אקח איתי אוכל בשבילהן שלא יהיו רעבות אחר כך או משהו " והיא העמיסה הרבה על הצלחת שלה ואז למזלה הרב רון עבר ליד השולחן של י'8 "מישהי רעבה לא רואים עלייך שאת אוכלת כל כך הרבה " הוא אמר זאת בציניות אבל חלום לא הספיקה אפילו להגיב כי הוא כבר לא היה ליד השולחן .
"כל שנייה הוא נעלם או מופיע זה כבר מתחיל להלחיץ" אמרה לעצמה חלום "טוב , אחרי ארוחת הערב אני אלך לכיוון המגודר אני אבקש ממישהו פנס ואלך " אמרה חלום שסיימה לאכול .
חלום ניסתה ללכת בדרך כזאת שאף אחד לא יראה אותה היה חשוך בחוץ ורק הירח אירח לה חברה וגם כמה מהכוכבים שניצנצו למעלה . היא הגיעה לגדר שהייתה גבוה וטיפוס לא היה הצד החזק של חלום אבל היא מצאה חור בגדר וככה עברה לצד השני .
"וואו מפחיד פה הרבה יותר " חשבה לעצמה חלום "אני מקווה שהן בסדר " סיננה .
היא שמעה רחש בין העצים והשיחים "בטח חיות או משהו בסגנון " אמרה לעצמה חלום שבנתיים לא הייתה לחוצה אבל ברגע אחד זה השתנה כשהיא מצאה את עצמה על האדמה כי לפני רגע מישהו הפיל אותה "לא אני בטח מעדתי ולא שמתי לב יער זה לא בשבילי " אמרה חלום .
ואז היא ראתה את זה ; משהו שהיא לא ראתה אף פעם .