פרק 4 תהנו. פרק 5 יתפרסם בקרוב

חצר פרק 4- הפסד, כעס, שירים של קדרות, תכנון נקמה, קרב של קוסמים וסיוטים על קדרות

12/08/2014 1065 צפיות אין תגובות
פרק 4 תהנו. פרק 5 יתפרסם בקרוב

"מה? מה קרה?" שאלה קשת את אורגלי.
"הפסדתי, אבל זה היה קסם קלאסי, מקורי, מגיע לי לזכות" אמר אורגלי.
"לא נורא, יהיו עוד תחרויות" אמרה קשת, "רגע, יש לי רעיון מבריק, אני אעשה תחרות קסמים ואז לא משנה איזה קסם יהיה יותר יפה, אני אבחר בקסם שלך!"
"וואו, זה באמת רעיון טוב," אמר אורגלי וחייך, "תודה, זה שיפר את הרגשתי."
קסם יצא החוצה ושאל: "מה קרה, אורגלי, נעלבת? אתה יכול להסביר לי?"
"כן, אני יכול להסביר לך, שאני מתכוון לנקום בך והיחסים בינינו הולכים להשתנות" אמר אורגלי וצחק צחוק מרושע. "אני עושה תחרות קסמים חדשה ואני אדאג שאורגלי ינצח" אמרה קשת וחייכה. "אה, אז אתה לא תנקום בי כי עכשיו, כשאני יודע מה אתה זומם, אני לא ארשם לתחרות הזאת, פשוט מאוד, כי כבר השתתפתי בתחרות הזאת וכבר יש לי כבוד, אבל אני יכול לחלוק את הכבוד הזה איתך" אמר קסם וחייך.
"לחלוק כבוד? איזה קוסם אתה? קוסם שלא יודע איזה קוסם הוא, שעושה קסמים רעים והורס עולמות שלמים, אני אמצא דרך אחרת לנקום בך, אל תדאג, אני במסלול הנכון ואתה לא תצליח להתחמק גם אם אתה חכם מאוד, אה ו… קשת תבטלי את תחרות הקסמים שלך, אני עוד אמצא דרך נקמה מקורית, כן, כן," אמר אורגלי וצחק צחוק מרושע. "מה זה? מה קורה לי?" שאל קסם.
"נכון אתה מרגיש לחץ? כעס? אני משדר לך את זה בעיניים" אמר אורגלי וצחק.
"רגע, יש קסם ביטול" אמר קסם, "ביטול קסם, ביטול קסם, ביטול קסם עכשיו" אבל זה לא עבד. "אתה לא יכול להתחמק" אמר אורגלי.
"אני כן" אמר קסם ודחף את אורגלי, אורגלי קם ותקע לקסם אגרוף בפרצוף, קשת התכוונה לרדת במדרגות, אבל אז קסם ואורגלי התנגשו, היא עצרה והסתובבה לאחור. "מה אתם עושים?" היא שאלה, "היי, אני יודעת כמה קסמים."
קסם הוריד את החיוך מהפרצוף ולחש: "קסם, קסם מיוחד, תעלים את קשת מיד"
קשת נעלמה. "מה? מה עשית?" שאל אורגלי, עצר והתחיל לבכות, זו הייתה נקודת השבירה שלו, "למה עשית את זה? קשת שלי, שהייתי איתה כל כך הרבה זמן, הקהל עוד מעט יוצא ואני אספר לו מה עשית, שהעלמת עוד אחת מהחצר."
"אה, אז זאת נקודת השבירה שלך" אמר קסם, "אחרי הנקמה שלך, אני אמצא דרך לנקום בך בחזרה" קסם החזיר את קשת וירד במדרגות במהירות, כך גם אורגלי וקשת.
קסם נכנס לחדר החדש שבנה לו, רץ אל הקדרה והתחיל לבחוש וללחוש, "קדרה, קדרה, קדרה של קוסמים, תגידי לי מה קורה בחצר, אם יש שם יצורים טובים או רעים."
"קסם, קסם, האיש עם השם המיוחד, את זה אומר לך מיד. החצר כרגע לא פעילה, תנסה שוב בפעם הבאה." "אוף" אמר קסם ושכב על הספה שהכין לו בחדר שלו.
"רגע, רק רגע, רגע אחד, כרגע מצאתי משהו מיוחד" לחשה הקדרה וצחקה.
"מה?" אמר הקוסם והתקרב אל הקדרה. הקדרה אמרה: "קשת נפרדת מאורגלי, היא לא רוצה להיות איתו יותר, היא יוצאת לסיבוב רגלי ואורגלי הולך וחוזר."
"תודה קדרת קסמים, רק אני לא מבין למה אני צריך לדבר איתך בחרוזים" אמר קסם.
הקדרה לחשה: "ככה מדברים עם קדרות של קוסמים, אז לילה טוב, חלומות נעימים."
"לילה טוב" אמר קסם ושכב על הספה, אבל הוא לא הצליח להירדם הוא חשב על הרבה דברים על אורגלי וקשת, על הקדרה ואז הוא נרדם, הוא חלם על הקדרה, הוא ראה רקע אדום והקדרה צוחקת ומסתובבת ואז היא מדליקה אש וצוחקת: "אש, אש, אש, אש, לשרוף את קסם יש ויש. אש, אש, אש, אש, לשרוף את קסם יש ויש. חה חה חה!"
קסם התעורר מהחלום בבהלה, הוא שיפשף את עיניו, היה כבר אמצע הלילה. "אוף, למה אני לא יכול לישון בשקט?" אמר קסם, "קדרה, את אל תעזרי לי, עשית לי סיוטים בלילה" הקדרה לא ענתה, זה מה שקסם רצה, "רגע אחד," אמר קסם, "אני יכול לכתוב שיר שנאה על הקדרה" הוא לקח דף, כתב את השיר בעט כחול ואז הוא שר אותו עם לחן: "קדרה רעה, קדרה רעה, את פשוט נוראה, תלכי, תסתלקי לך ומהר, אני כבר אמצא לי חלום אחר." קסם חזר לישון, הוא נרדם על הספה ואז הוא התעורר בבוקר ואז הוא ראה את הקדרה ליד הדלת והיא אמרה: "אם אתה באמת לא אוהב אותי, אם ככה, אם זה קורה, ביי ביי קסם, תישאר בלי דמיון פורה. בלי הצלחה ושגשוג בלי קסמים, בלי כלום, שתשמע כל היום רק בום ובום. אני הולכת, להתראות, אולי יש בית יותר טוב של המפלצות" הקדרה עזבה את החדר של קסם עם רגליה הגדולות.
"וואו, מה זה היה?" אמר קסם, "הקדרה הולכת, עוזבת, ככה קדרות לא מתנהגות זה מוזר מאוד, באמת, וגם נדבקתי לחרוזים האלה, השירים שלה לא יוצאים לי מהראש, אני מרגיש שלא הולך לי להיות בוקר טוב" קסם פתח את דלת החדר שלו וראה את קינבא. "שלום קינבא" אמר קסם וחייך. "שלום" אמר קינבא, "שמעתי אותך שר בלילה, מה שרת שם? זה סתם, מתוך התעניינות, מתוך סקרנות."
"אה… כלום, רק דמיינת את זה, לדרקונים יש דמיון מפותח מאוד" אמר קסם.
"כן, אני יודע" אמר קינבא, "אבל זה נשמע ממש אמיתי."
"לא קרה כאן כלום, אם זה קרה, אז זה לא היה בבית שלי" אמר קסם.
"אה, אוקיי" אמר קינבא, "סליחה על ההפרעה, כנראה דמיינתי את זה"
קסם יצא מהחדר שלו והסתכל על שמי הבוקר הכחולים ועל השמש הצהובה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך