חצר פרק 2

למחרת בבוקר, קסם שוב בא לחצר, "בוקר טוב דרקון" את הדרקון הוא פגש ראשון.
"בוקר טוב, קסם" אמר הדרקון ונשף אש. "כן, אני רק לא זוכר איפה חדר הקסמים, אתה יכול לומר לי איפה הוא?"
"חדר הקסמים?" אמר הדרקון, "הוא נעלם אתמול, לא שמעת? בחצר הזאת יש חדרים שנעלמים ויש חדרים שמתחלפים. אני מקווה שאתה לא מאוכזב."
"קצת," אמר קסם, "היה לי כיף שם, רגע אורגלי וקשת גם נעלמו?"
"לא, מה פתאום!" אמר הדרקון, "הם בחלק האחורי של החצר, הם מחכים לך"
"טוב, אני חייב לרוץ לשם" אמר קסם ורץ הכי מהר שהוא יכול, עד שהוא הגיע לחלק האחורי של החצר. "היי קסם, שמת לב שחדר הקסמים נעלם" אמר אורגלי והכניס לפיו חתיכה של לחמניה, "עוד לא אכלנו ארוחת בוקר" אמרה קשת והכניסה לפיה בורקס.
"אני כבר אכלתי," אמר קסם, "אני יכול לסדר לכם שולחן ארוחת בוקר בעזרת הקסמים שלי, אם אתם רוצים."
"לא תודה" אמרה קשת והסתכלה על קסם, "אה, דרך אגב, אורגלי הראה לי היום שיש לו במגירות ספרי קסמים, אבל הוא לא משתמש בהם, אז הוא רצה לשאול אותך אם אתה רוצה אותם." "מממ… כן, אפשר, זה יכול לעזור לי, למרות שגם אני לא משתמש בספרי קסמים, בדרך כלל, אבל אני אשמח לקבל את הספרים".
"אוקיי" אמר אורגלי, "אה שכחתי שחדר הקסמים נעלם והספרים נעלמו ביחד איתו."
"מצחיק שחדרים ככה נעלמים בחצר הזאת" אמר קסם.
"אבל החצר נשארת כמו שהיא, נכון קשת?" שאל אורגלי.
"כן," אמרה קשת, "טוב, תקשיב, יש לך בקד דבוק?"
"אה, כן, יש לי, למה אתם צריכים את זה?" שאל קסם.
"אורגלי צריך את זה לקסמים שלו, אני אפילו לא יודעת מה זה" אמרה אורגלי.
"אה, זה כלי קסמים כזה, אבל אני לא נותן אותו לכל אחד" אמר קסם.
"זה אומר שאתה לא תיתן אותו לאורגלי?" שאלה אורגלי והביטה בעיניו של קסם.
"אני אתן לו, אותו אני מכיר, אבל לקוסמים אחרים שאותם אני לא מכיר אז אני לא נותן
להם את הכלי הזה, כי הם יכולים פשוט לגרום נזקים" אמר קסם וחייך.
"וואו, אתה כזה חמוד" אמרה קשת, "אתה יודע את זה, נכון?"
"אה… כן, אני יודע, אבא שלי אמר לי את זה כשהייתי ילד" אמר קסם.
"לא, לא, לא! אל תיזכר בזה!" אמר אורגלי, "זה יכול לעשות לך בלגאן במוח"
"תודה שהזהרת אותי, זה תמיד ככה אצל קוסמים, עדיף שאני לא אזכר בזה" אמר
קסם והסתכל על קשת, "גם את חמודה, את יודעת את זה?"
"וואו, תודה, זאת פעם ראשונה שאומרים לי את זה, באמת" אמרה קשת.
"וואו, תגידי, בא לך לצאת איתי? אני יודע לעשות קסמים" אמר קסם וחייך.
"וואו, איך בא לי" אמרה קשת, "למה לא? היום, אחר הצהריים"
"ליד העץ הירוק, ליד הספסל החום ומול החדר החדש של קינבא" אמר קסם.
"רגע, רגע, רגע, מה קורה פה?" שאל אורגלי,"אתה מתחיל עם קשת?"
"מה? למה לא? היא כזאת חמודה ומתוקה, היא בדיוק בשבילי" אמר קסם.
"אבל אסור לך, לקוסמים אסור לצאת עם נשים שהן לא קוסמות" אמר אורגלי.
"וואו, לא ידעתי את זה, תגיד יש חוקים בחצר הזאת?" שאל קסם וצחק.
"זה לא מצחיק," אמר אורגלי, "השלט עם החוקים זה בכניסה, אם לא שמת לב."
קסם נתן לאורגלי בקד דבוק ואמר לו: "תיזהר עם זה, זה כלי מאוד קופצני"
"אני יודע, אני מכיר את הכלי הזה, אתה לא צריך לדאוג לי" אמר אורגלי.
"כן, אבל הכלי הזה מפתיע, כל פעם הוא הופך למשהו אחר" אמר קסם.
"אני יודע, אין לך מה לדאוג, תפסיק כבר" אמר אורגלי וחייך.
"טוב," אמר קסם, "להתראות" קסם הלך למקום אחר בחצר וכל רגע הוא הסתכל
לאחור על קשת, החמודה והמתוקה, עם עיני הדבש והשיער הצבעוני והחלק.
אחר הצהריים קסם הלך לכיוון העץ הירוק וישב על הספסל החום, קשת באה בלי שאורגלי
ידע, הוא ידע שקשת תבוא, היא ישבה לידו על הספסל החום.
"ידעתי שתבואי" אמר קסם וחייך, "רגע, אורגלי הסכים?"
"הצלחתי לשכנע אותו, אל תדאג, אבל עכשיו הוא יושב בבית ובוכה" אמרה קשת.
"למה?" שאל קסם.
"כי, אני מפרת את החוקים וגם אתה מפר אותם" אמרה קשת.
"אה." אמר קסם, "את צודקת, אבל את כל כך מוצאת חן בעיניי…"
"לא, זה בסדר, אני אומרת לך ששכנעתי את אורגלי" אמרה קשת.
"אז את חושבת שזה הזמן לנשיקה מתוקה, או שזה עדיין מוקדם מדי?" שאל קסם.
"אני חושבת שזה הזמן" אמרה קשת והתקרבה אל קסם. זה היה רגע קסום ומתוק, אף
אחד לא הסתכל על קסם וקשת, אף אחד, הם היו לבד, בלי כל מיני יצורים אחרים והתנשקו נשיקה ארוכה ומתוקה. "וואו," אמר קסם, "זה מדהים?"
קסם וקשת התנתקו והחזיקו ידיים, "וואו, זה היה גדול" אמר קסם.
קסם וקשת נפרדו וקסם נכנס לחדר של קינבא, הוא רק רצה לבדוק מה החדר הזה, הוא
פתח את הדלת ואז הוא ראה דרקון אדום עם כנפיים עם קישוטים של פרחים צבעוניים.
"וואו" אמר קסם, "אתה דרקון כל כך יפה, אתה קינבא?"
"כן," אמר הדרקון, "למה נכנסת לחדר שלי, אם מותר לי לשאול."
"סתם, הסתקרנתי" אמר קסם, "יש לך חדר מאוד מיוחד"
"כן, הוא בנוי במיוחד בשביל דרקונים ובנו אותו במיוחד בשבילי" אמר הדרקון וחייך חיוך
דרקוני. "כן, אני רואה" אמר קסם, "נעים מאוד, אני קסם, לשעבר מכשף ועכשיו
אני קוסם, אז אם אתה צריך אותי, אז אני מסתובב פה, בחצר"
"אוקיי, תודה" אמר קינבא וחייך אל קסם. קסם חייך אליו בחזרה והמשיך להסתובב
בחצר.