חף מפשע- פרק 11

פרק 11: הקרב
– דן –
"מה נעשה עכשיו?" שאלה אותי אליסון, היה לה פנס בעין, וידיה היו כבולים בשרשראות, כמוני.
"איזה מן בית כלא זה בדיוק?" צעקתי,
"הבית כלא שלי, יותר נכון המרתף , אתה מבין, אם היית מביט בי קרוב יותר היית מגלה מי רצח את טניה וגרי פאן" הוא אמר וחייך,
"זה היית אתה" אמרתי בהלם,
"כל הכבוד שרלוק הולמס" הוא אמר וחייך חיוך ציני,
"איך יכולת לבגוד ככה בג'יין?" שאלה אליסון,
"איך יכולת לרצוח את סבתא וסבא שלה חתיכת חרא??? ולהפליל בזה את אח שלי???" היא התחילה לבכות,
"ניסית להרוג אותי כדי שהסוד שלך לא ייחשף, ואני דיי משוכנע שהסוכני F.B.A האלה לא היו אמיתיים" אמרתי והשפלתי מבט,
"אתה יודע יחסית לפושע, אתה דיי חכם" הוא אמר והסתובב,
"עכשיו אני יהרוג אחד, אחד. ואחר כך אני יהרוג את חברתי הטובה, ג'יין. ולבסוף אני יהרוג את הארי? כן הארי" הוא אמר וחייך.
– הארי –
היא הביטה בי, וכול מה שראיתי בעיניה היו נקמה.
"ממתי ידעת שבן הוא הרג את הסבים שלי?" היא שאלה אותי,
"מלפני יומיים" אמרתי ואחזתי בהגה,
"ורק עכשיו נזכרת לומר?" היא שאלה אותי והרימה את גבה למשך 3 שניות,
"רק היום הצלחתי ליצור קשר איתך, רק שזה היה מאוחר מדיי, וכבר תפסו אותם" אמרתי,
"אז לאן נוסעים?" היא שאלה אותי, המכונית נסעה במהירות לעבר הר, הר שפסגתו מושלגת,
"אנחנו הולכים לבן תומפסון, או יותר נכון ויקטור שלטריק" אמרתי,
"איך אתה יודע איפה הוא נמצא?" היא שאלה אותי,
"כי הוא… כי הוא אח שלי" אמרתי והשפלתי מבט
"מה??!!?" היא שאלה אותי,
"ממתי אתה יודע את זה?" היא הגבירה את הקול, עיניי חזרו לכביש,
"מאז ומתמיד, פשוט שעד לפני 4 ימים הייתי בטוח שהוא מת" אמרתי והמשכתי,
"את מבינה? היינו בטיול, רק אני והוא, כאן בהר הזה, נסענו לעבר הפסגה. זה היה לפני חמש שנים, הוא נסע על כביש חד סטרי, ותוך כדי שהוא דיבר איתי נכנסה בנו מכונית, החלון היה פתוח, והוא ידע שאם הוא לא ייצא הוא ימות, הייתה לו אפשרות למות, אבל הוא החליט להציל אותי, הוא פתח את החגורה שלי ועפתי דרך החלון והמכונית נפלה. ולפני ארבעה ימים הוא החליט לשלוח סרטון לכל מחשב בעולם שלו מדבר, ומסביר על הסיבה של דן הוא פושע, ואז זיהיתי אותו."
היא הביטה בי הלם, הגענו להר, וראינו חור בהר, נכנסנו דרכו ואז ראינו אותם,
"אין אף אחד שיבוא להציל אתכם עכשיו" שמעתי את ויקטור אומר,
"תתפלא" אמרתי וקפצתי עליו,
"איך הגעתם הנה?" הוא שאל,
"יש לנו את הדרכים שלנו, ויקטור" אמרתי ונתתי לו אגרוף 'מכול הלב',
"איך אתה יודע?" הוא התעצבן, בזמן שג'יין שחררה את אליסון ואת דן,
"אתם לא תזוזו מכאן" הוא אמר וכיוון עליי אקדח,
"שאף אחד לא יזוז אם לא אני יורה בו" הוא צעק וכולם הרימו ידיים,
"אמרתי לכם, אף אחד שלא יזוז מילימטר אפילו" הוא אמר
"בן, אל תעשה את זה" אמרה אליסון,
"אני מזהיר אותך, אם אתה תירה אני נשבע לך אתה תשלם על זה" אמר דן,
"אתה חושב שאתה חכם אה?" הוא אמר והפעם האקדח כוון על דן,
"לא, אל תעשה את זה" אמרה ג'יין,
"חבל שחבר שלך לא חושב מספיק" הוא אמר וירה.