חמישייה – פרק 1 חלק א'

חמישייה, פרק 1 חלק א':

זואי דוו'נש

מה ללבוש, מה ללבוש ?
אני עומדת מול הארון שלי, שהוא פתוח לרווחה, ומסתכלת עליו כאילו זאת הפעם הראשונה בחיי.
עוד יומיים מתחילים לימודים, אני עולה לכיתה י"א, אני בת 16 וחצי ….
ניסיתי לסדר את הבלגן שבראשי, (החופש הזה…. צרה מהלכת!)
הוצאתי מהארון מכנסי גינס, וחולצת קפוצ'ון דקה וקצרה עם ציור של מיקי מאוס ( למרות שלי ועכברים יש היסטוריה..). התלבשתי במהירות שמתי את הפלאפון הנייד שלי בכיס האחורי. ונעמדתי מול המראה.
הכל בסדר חוץ מ..
"השיער" רטנתי, יש לי שיער לידה, ואוזלים לי הכוחות לסדר אותו!
למזלי הוא חלק כך שיש לי מצב טוב.
העברתי בו את היד וירדתי למטה.

"אמא, אבא, משהוא?" שאלתי בקול מסוקרן, לעזאזל איפה הם?,
אבי לא אמור להיות פה, אבל אמא שלי כן!.

התקדמתי לעבר המקרר ומזגתי לי משהו לשתות, על המקרר היה פתק ובה כתה ידה של אמי:
זואי היקרה!
בוקר טוב…
יצאתי לחצר הבית עם הרי והיז,
וקצת לנשום אוויר צח, כך שאל תיבהלי!
את יכולה לבוא?.

קראתי את הפתק והנחתי אותו על השולחן,
סיימתי את השתייה ויצאתי לחצר הבית.

שני אחי הקטנים הרי והיז, ישבו בברכה (לקטנים) ושיחקו להם במים, ניסיתי ללכוד את אמי, וראיתי אותה יושבת בפרגולה תחת הצל, עם משקפי שמש וקוראת עיתון- (מה שהפלא אותי זה שהיא עיתונאית אז למה היא קוראת עיתונים?).
עינה הורמו מרפרופיה בעתון וקרצו לי.
התחלתי להתקדם לעברה, עליתי במדרגות 2, 2 והתיישבתי בכיסא שנח לידה.
"הי, אמא קראת לי?!" אמרתי בסקרנות, "הו, הי זואי, בקר טוב! מה שלומך?"
היא חייכה אלי. "בסדר עניתי, גם לך בקר טוב" אמרתי והתיישרתי בכיסא.

"איזה יום יפיפה נכון?" שאלה אמי, אוו.קיי היא התחילה להלחיץ אותי, היא בחיים לא ככה!.
"אמא תגשי ישר לעניין, טוב?" חתכתי אותה, היא הסתכלה עלי, והנהנה בראשה.
"זואי, מתוקה, אני ואביך בחלטנו ש.." היא החלה לומר, פערתי את עיני " לא בבקשה, החלטתם לבטל את הקניה החודשית של הבגדים, או כן, אני יודעת!
הגזמתי עם השיחות או ש.." התחלתי לומר שמצחי כולו זיעה.
"לא לא לא, תירגעי זואי, לא חשבנו- וגם לא נחשוב" אמי צחקקה.
"אז אם לא תשכחי מה שאמרתי" הודעתי לה ונשמתי לרווחה
מזל….