חלום רע – פרק 2

מה אני אעשה?
כדאי לי לספר?

שלום,
זוכרים אותי?
זאת אני, קסם,
זאת שבעולם שלה אין דימיון,
זאת שבעולם שלה אסור להאמין,
זאת שבעולם שלה המעשים הכי תמימים הם פשעים נוראים.

הנה אני שוב כותבת לכם את המכתב הזה,
אתם אפילו לא יודעים מה אני רוצה ממכם…
אבל אני צריכה מישהו שיכוון אותי,
שיעזור לי,
כי פעם גם אני הייתי חלק מהעולם שלכם…
או ש…
אני אהיה?
אבל אל תדאגו,
אני אסביר הכל.

לפני 5,000 שנים,
בזמנים הקדומים ביותר,
500 שנה לפני קץ העולם,
אני נולדתי.

אז זאת הייתה תקופה קשה,
הגובלינים היו גונבים את כל האוצרות שלנו
כי טענו ששאבותיהם יצרו אותם.

כעבור 5 שנים,
כל היצורים הקסומים גנבו מאיתנו
ושלחו עלינו מחלות.
אמי חלתה באחת מהן
ומתה כשהייתי בת 6.

וברגע זה,
אני נמצאת במרתף של הפונדק של אבא שלי,
וכותבת לכם את המכתב הזה.

רגע!
מישהו בא,
אני חייבת להסתיר את המכתב!

רק תזכרו,
קוראים לי קסם
ואני פושעת,
אני חלמתי חלום רע!