חיסול מהיר- פרק שביעי: פריצה חלק א'

פרק 7: פריצה חלק א'

"כן ריצארד? מה היה כזה חשוב שגרם לך להוציא אותי באמצע משימה?" שאלה ג'יימס והביט בריצארד,
"זה" הוא אמר והראה לג'יימס את המשקפיים שלי,
"איפה מצאת את זה?" שאל ג'יימס ופניו נהיו רציניות,
"בבית הכלא של אנה, איזה צירוף מקרים, אבל הרי הלכת לדפני לא? כמו שאמרתי לך" אמר ריצארד וקימט את מצחו, "ריצארד" אמר ג'יימס, "תקרא לי אדוני" הוא האדים את פניו, "תגיד לי אתה-" אמר ג'יימס ונקטע, "אתה היית שם?! והפרת פקודה שלי?!" הוא התעצבן, "כן" אמר ג'יימס והשפיל את מבטו,
"אני מוריד לך את כול התגים ואתה הולך לכלא הצבאי" אמר ריצארד,
"אני מצטער.. אתה חייב להאמין לי שזה נעשה למטרה לטובה" אמר ג'יימס, הוא התחנן לרחמים בפניי ריצארד, הוא רצה לרחם עליו, אבל הוא לא יכול,
"אני לא יכול לרחם עלייך, עברת על פקודה וגם סיכנת את בן" אמר ריצארד, בן היה מאחוריי ג'יימס, ודפני איתו,
"מעכשיו תיק 572 עובר לצוות דסטי" אמר ריצארד, צוות דסטי היה מורכב מאלישה, ניק, סו ג'ונס, והלן. כל אחד מהם חייך בצד כשראו זאת.
"עכשיו, קחו אותו לכלא הסוכנים" אמר ריצארד ושתי שומרים תפסו את ידו, וגררו אותו בכוח לעבר התא שלו,
"בבקשה, לא!!" צעק ג'יימס.
"ג'יימס" הושיט בן את ידו בניסיון לתפוס אותו,
"אנחנו לא רוצים את צוות דסטי הזה שלך אנחנו רוצים את ג'יימס" אמר ודמעות בעיניו, הוא נפל על ברכיו והתחנן בפניי ריצארד,
"אתה תוציא אותו מהכלא הצבאי הזה, וחזיר לו את כל התגים" אמרה דפני,
"זה לא יעבוד לך" הוא הרים את מבטו,
"אתה חייב להאמין לו, זה טעות של טירון" אמר בן והדמעות ירדו,
"בבקשה" אמרה דפני, פיצוץ גדול נשמע והעיף את הקיר שהיה לידם, מההדף הכיסא גלגלים של ריצארד התהפך, ג'יימס ניצל את הפיצוץ כדי לנטרל את השומרים ולברוח אל הילדים,
"בבקשה, תרחם עליו" חיקה אנריקו את בן, אלה היו קרס"י אקדחים נטענים נשמעו מהסוכנים,
"איזה כניסה יפה" אמרה אנה וחייכה, בן הסתתר מאחורי דפני,
"אתה" אמרה בלייק והצביעה על בן, צוות דסטי קפץ והגן על הילדים, הם היו פצועים מהפעם הקודמת,
"תעזבו אותם" אמרה אלישה,
"או סוף סוף דסטוש התגעגענו לכסח לכם את הצורה" אמר אנריקו וחייך,
"אנחנו רבים מכם, תיכנעו" אמרה הלן וכיוונה את האקדח על פניו של אנריקו, היא החזיקה את כתפה מהכאב.
"אנחנו ארבעה, ואנחנו עדיין ננצח" אמר אנריקו ושם את ידו על המותן,
"איזה ביטחון יש לך, כבר שכחתי שיש לך משהו" אמר ג'יימס, הוא החזיק אקדח שחור וכיוון על החבורה,
"ג'יימס פקוואל כמה זמן עבר" אמר אריק וחייך,
"יותר מדיי אריק" אמר ג'יימס, ג'יימס התקדם לעבר הילדים, לאט ובטוח בעודו עוקץ כל אחד מחברי הקבוצה,
"מה שלום החרב שלך?" שאל והביט בבלייק, היא כיווצה את ידה לאגרוף,
"תן לנו את הילד ואנחנו נעזוב אתכם" אמר אנריקו,
"אני לא יכול, מצטער" אמר ג'יימס וירה ללא כיוון, חברי הקבוצה לא נרתעו מהירייה, ג'יימס סימן לבן ולדפני לרוץ, ברגע ששמעו את הירייה הם רצו וג'יימס אחריהם,
"אני אלך אחריו, ביינתים תעסיקו אותם" אמר אנריקו ורץ במהירות שאף ירייה לא יכלה לפגוע בו, ג'יימס, דפני ובן הגיעו למסדרון, היציאה הייתה בצד ימין, שם חיכה להם אנריקו.
"רוצו" אמר ג'יימס והשניים רצו לעבר דלת אקראית ונכנסו לאן שהדלת הובילה, ג'יימס נעמד מול אנריקו במרחק של מטר וחצי,
"מה אנריקו, מתי הסיפור העצוב שלך יגמר?" שאל ג'יימס,
"מיד אחרי שאתה תמות" הוא אמר ורץ לעבר ג'יימס.
"זמן הנקמה" ג'יימס חייך ורץ לעבר אנריקו. והקרב החל.