חומת ברזל – פרק 6

כשף האש התקרב, ואז הבחנתי שזו כשפית.
ולא סתם אחת, אלא מיי.
היא התקרבה אליי וההניחה את ידה על שלי.
"חשבתי שתרצי לדעת ש… סבא שלך… הוא…"
היא נשברה. חיבקתי אותה חזק.
"שששששששששששששששששששששש" אמרתי לה.
"תהיי חזקה" הוסיף דרווין, שהבין מה קרה וכמעט בכה בעצמו.
כולם הביטו בי בזעזוע.
כשפית אדמה שמחבקת כשפית אש?
הרי המלחמה של אומת האש באומת האדמה מוצתת! היא עומדת להתחיל שוב!
בגללי….
למה אבא שלי ככה?
אוליי הוא ידע שאני האווטר, ואמי סרבה להאמין?
היא אוליי רצתה שהיה כשפית אדמה בלבד?
אוליי כי פגעו במשפחתה כשפי אש…
בכיתי גם אני.
סבא שלי….
הוא היה קרוב המשפחה שלי רק יום אחד, ואהבתי אותו מאוד.
עכשיו יש לי רק סבתא.
לפחות סבתא טובה…
הצד של אומת האש שבי חבר:
אבא שלי לא רוצה להכיר בי,
סבי נפטר,
אז רק סבתא מיי נותרה לי.
הו סבא…
היית סבא כה טוב!
גם אם ניסיתי לתפוס את דורותיי הקודמים.
אבל כבר היית מאוד זקן, 3 דורות אווטר חיית, וחלק מהרביעי.
אני. אוליי זו אשמתי? אוליי לא הייתי צריכה לבוא אל אבי?
לא התאפקתי ומחיתי את דמעותיה.
בכשפות.