חומת ברזל – פרק 5
בתא רארינו את צוקו.
הוא נראה זקן יותר וקולו היה חלוש.
"בייפונג היא דודה שלך" אמר.
ואז התעלף.
אני ביקשתי מהשומר, שהתעורר בינתיים,
לראות את מיי.
הוא הנהן ורץ לקרוא לה.
"סבתא!" קראתי לעברה.
היא חייכה, ולמראה צוקו המעולף בכתה. היא דיברה עם השומרים וצוקו לקח לטיפול נמרץ.
"אירו גנב מאיתנו את השלטון, אבל אנחנו לא מתים." היא אמרה לי.
"אירו הוא אבא רע!" קרא דרווין.
"זה נכון.הוא גם בן רע!" אמרה מיי.
דרווין נראה מתלהב מהכל.
"תמיד רצית להיות באומת האש" הסביר למיי.
מיי חייכה קלושות והוציאה משערה את המקלות שאספו אותו בסגנון יפני.
היא אספה את שערי עם זה.
היא חייכה. היאהרימה את אוסף השער של צוקו, שנפל שלקחו אותו ושמה אותו בשערו של דרווין.
ככה תוכלו למצוא טרמפ מהיר חזרה לממלכתם. וגם מתנה קטנה מאיתנו." היא קדה, כאות שאנחנו יכולים ללכת.
"תמסרי לסבא ד"ש חם!" קראתי בעודנו מתרחקים.
"גם ממני!" אמר דרווין.
יצאנו לרחוב הסואן ולקחנו "טרמפ" חזרה. היה כבר מאוחר בלילה, וידעתי שאימי ואמו דואגות.
התפצלנו. הוא הלך לביתו ואני לביתי.
"ואז…" הייתי באמצע לספר לאימי מה קרה, שלבית פרץ כשף אש.
הבטתי בו. העיניים האלו.
"אבא!" קראתי.
"אל תקראי לי אבא!"
"אה! צרחתי בבהלה. זה היה סיוט נוראי. המילים האלו נתקעו בראשי.
"את לא הבת שלי!"
"אל תקראי לי אבא!"
בכיתי.
לא שלטתי בכל כשפות כל כך טוב עדיין,
אז לא יכולתי להשתמש בכשפות אוויר כדיי להגיע לביה"ס בלי שישימו לב.
בכל זאת ניסיתי.
חדתי שדרווין כן סיפר.
נחתתי ליד עץ ומשם הלכתי לעבר הכיתה של כשפי האדמה.
כולם הביטו בי.
"את האווטר!"
"את האווטר!"
ראשי הסתחרר.
"אה!" התעוררתי שוב.
צבטתי את עצמי. זה כאב.
עכשיו אני ערה באמת.
הלכתי לביה"ס.
דרווין רץ אליי,
ואמר לי שהוא מפחד שירדפו אותו בגלל שיחשבו שגנב משהו של המלכות.
לא סיפרתי לו שראיתי כשף אש מציץ.
אבל היה מאוחר מדיי.
כשף האש התקרב…
תגובות (5)
מותח… תמשיכי
אהבתי, כמו תמיד.
תמשיכי!
ממשיכה מחר :)
תמשיכי עכשיו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ממשיכה