חב"ם – פרק 2

פרק 2 – פליפר :

הוא היה קטן בערך בגובה מטר, צבעו היה ירוק חזק, החיוך שלו היה מפוחד אבל קצת השינים שלו היו חצי שחורות וחצי לבנות, נשארו עליהן שאריות אוכל, ברור שהוא לא שמע על מברשת שיניים, היה לו שיער קצר ומדולל צבעו היה לבן אפור עם מספר מועט של פסים שחורים.
היה ניראה כאילו עכשיו הוציאו אותו ממגזין של חננות…
הוא התקרב עלי אבל מהפחד וההלם לא הייתה תזוזה ברגליי אחרי שהוא התקדם אלי כמטר הצלחתי ללכת צעד אחד אחורה אבל מאחורי הייתה אבן אשר הפילה אותי, לאחר שהוא ראה את המצוקה שבעיניי הוא התקדם עוד קצת לכיווני, הושיט את ידו שהייתה ארוכה יותר מיד רגילה של בני אדם.
לא ידעתי מה לעשות את פשוט התכווצתי במקום ובכיתי, קיוויתי בליבי שכול זה חלום ואם לא אז לפחות שאני יצא מזה בחיים.
הוא התחיל למלמל כול מיני אותיות, בשבילי זה היה נשמע כמו ג'יבריש אבל כניראה זו הייתה השפה שבארץ או בעולם שלהם.
סביר להניח שעל פני היה מבט מבולבל, כי הוא התחיל לדבר בשפה שכן הבנתי…
"את מבינה אותי עכשיו?" הוא שאל."כן" עניתי לו .
"איך קוראים לך?"הוא שאל אותי."שרלוט, ולך?" אמרתי.
"פליפר, אני צריך טובה ממך, ומהר! תוכלי לעזור לי?"פליפר אמר לי.
"כן, מה זה ?" "איפה את גרה?" הוא שאל אותי
"בוא!" אמרתי לו.
לאחר 10 דקות הגענו למקום מגורי. הוא התבונן באחוזה ואמר לי
"יש לך בגדים נקיים? שלי די התלכלכו בנחיתה..אמ..התרסקות.."
הוא היה מובך, יכולתי לראות את זה בעיניו.
"תוכל לקחת בגדים מאחי הקטן, ניראה לי שהוא במידה שלך"
הלכתי איתו לחדרו של אחי הקטן שמו היה ג'רי, ואני אני שרלוט, יש לי עיניים ירוקות עמוקות ואני בדרך כלל מדגישה אותן אם עיפרון שחר חזק, כך כן נראות יפות יותר, השיער שלי בצבע חום דבש ועשיתי בו חמש פסים זהובים, יש ל יפוני לצד והפה שלי ניראה מושלם הוא מעוצב בדיוק כמו של מלכה או נסיכה, וצבעו הוא אדמדם, דמו דובדבן אך יותר חלש בקצת. אני בת 14, אני מקובלת בחברה וכמו שכבר הזכרתי האני עשירה.
אחי ג'רי בן 8 יש לו שיער חום דבש כמוני ועיניים כחולות כמו השמיים, פשוט נדירות.
הוא אוהב לצאת מהבית, בדיוק ההפך ממני…
יש לו הרבה חברים וכמעט כול יום הוא מביא אליו אחד אחר. החברה הכי טובה שלי היא מוניקה, היא יודעת הכול עלי, אבל הכול!
ואחרי שה…דבר הירוק הזה ילך ממני הדבר הראשון שאני הולכת לעשות זה לצלצל אליה ולספר לה מה קרה לי.
אחרי שבחרתי לפליפר את הבגדים הנקיים השארתי אותו לבד בחדרו של אחי, לא שאני סומכת עליו שלא יגנוב שם דבר אבל אני לא רוצה לראות אותו בלי בגדים, גם ככה זה מספיק לי.
הוא דופק בדלת שלוש פעמים ואני זזה ממנה, הוא ניראה מצחיק …
תחשבו על זה לראות חייזר באחוזה שלך לובש את בחולצה הירוקה של האח הקטן שלך.
הוא תפס את ידי ומשך אותי לסלון, הוא ביקש ממני רשות לשבת וכמובן שהסכמתי אחרי שתפס בידו הימינית את האקדח שהיה מחובר לחגורה אשר הייתה סביב למכנסיו של אחי.
הוא התיישב, גם אני ואז הוא התחיל לדבר…
"אם תסתמי עד סופו של ההסבר אני מבטיח לא לפגוע בך" הוא אמר
הנהנתי, הרגשתי כאילו ירדה לי אבן כבדה מליבי…
"אני לא באתי הנה כדי לפגוע בכם, בני האדם, באתי לפה כדי להזהיר אתכם שבעוד כ-72 שעות דבר נורא יקרה לכדור הארץ"
"תוכל להגיד לי מה יקרה?"שאלתי, גושי חרה יפלו עלינו?