זעם הלוטוס

שלום שמי אופיר אני בן 17 אבל סיפורינו מתחיל שהייתי בן 10 שלראשונה ניחנסתי לדוגו .
די מפחיד היה בפעם הראשונה שניחנסתי לשם
כשעברתי דרך דלת הכניסה פגשתי אותו.הוא היה גבוהה שמן קרח עם משכפיים.מה ילד כמוך עושה במקום קדוש כזה הוא אמר. סיפורים מספרים שבמקום הזה יש את היכולת לעזור לי להיות אדם חזק.הוא צחק בקול גדול ומתגלגל כמו תינוק שהרגע שחק בכדור.חזק אתה אומר לי… ככה זה הגיל שלכם הכל זה כוח הוא ענה לי. אני בקול חלש אמרתי אז אני לא אצליח להיות חזק אף פעם. אדם יכול להיות חזק גם בלי שרירים כנס לחדר האימונים אני יודע למה באתה לפה לא בשביל ללמוד להיות חזק גם אותך הגורל הוביל לפה. אני בקול מופתע עניתי גורל? ורגעעעע אתתתהה הוווא ה..ה…ההה..
הסנסאי הוא אשלים אותי.
כעבור חודש למדתי איך להתנה בדוגו ועל האומנות הלחימה שהסנסאי מלמד זה היה לא ברור מה הוא לימד אותי אל עשיתי את זה בלי לומר מילה. יום אחד הסנסאי קרה לי ואמר אתה אחד "מהם" ובגלל זה החרב קרה לך.חרב? עניתי לו. כן זעם הלוטוס והוא אוצי חרב מעץ אלון שמבריקה באור השמש. היה אפשר לדמיין כאילו הזמן עצר מלחת שמסתכלים על החרב. כח אותה ותתאמן עליה ושמור עליה כאילו היא חלק ממך. לכחתי את החרב ומיד אתמנתי.
ככה יום יום שנה שנה אני מתאמן היתי יכול לדמיין לפעמים שהחרב זות החברה הכי טובה שלי.
כשהייתי בן 16 הכול ישתנה שבאתי לדוגו ופגשתי שני גנבים מיד נגשתי אליהם והם ענו לי לך אם תפגע .כולי רעדתי מפחד שמעתי קול תלחם אני כאן יתך. אוצתי את החרב אז הם ראו את החרב וברחו כאילו היו ילדים בני שש.ידעתי שזות התחלה של תקופה חדשה.