זן אפל 3:רשע חודר- פרק 1

בוקר" אמר תומאס שהיה קרוב לשפתיי,
"בוקר" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה חטופה,
"אז.. עבר כבר חודש מאז האיום שלהם, את חושבת שהם ויתרו?" שאל תומאס,
"אתה מפחד" אמרתי והנחתי את ידיי על שערותיו,
"אני לא מפחד, הם אלה שצריכים לפחד" הוא נסוג מיד לאחור,
"תשמע, אתה לא חייב להיות ככה"
"איך ככה?" הוא שאל,
"ככה, מפחד אבל לא מראה את זה, לפחד זה בסדר" אמרתי,
"אני מלא פעמים פחדתי, אז עכשיו, אתה מפחד?" שאלתי אותו ונשענתי על ידיי,
"בוקר טוב לכולם" אמרה קייטי שנכנסה באמצע השיחה,
"תפסיקי להפריע כל פעם" התלוננתי,
"אין מה לעשות חייבים לנצל כל דקה, אם הם יבואו להתקיף אותנו פתאום?" אמרה קייטי,
"מעודדת" אמר תומאס וקם מהמיטה,
"נו מה יש לו?" שאלה קייטי והניחה את ידה על המותן,
"אני חושבת שהוא מפחד שיקרה משהו" אמרתי והבטתי בו,
"ומה איתך?"
"מה איתי?" עניתי בשאלה,
"את חושבת שהם ינצחו?" שאלה,
"לא!" עניתי בחוזקה,
"אבל אני מפחדת שיקרה לו משהו" לחשתי לה,
"אני שומע!" צעק מהמקלחת, הוא יצא, והתלבש, ביינתים אני אכלתי עם קייטי ארוחת בוקר,
"אני הולכת אליו" אמרתי והלכתי לחדר,
הוא לבש חולצה,התקרבתי אליו, הוא הסתובב מיד ותפס את היד שלי והצמיד אותי לקיר,
"אני מצטער" הוא אמר בצער ועזב מיד את ידי,
"אין לך מה" אמרתי והנחתי את ידי על צווארו,
"אחרי כל מה שקרה, אני מבינה אותך" הסברתי ונישקתי את צווארו, הוא תפס במותניי והניח אותי במיטה, שהוא מעליי, הוא התכופף ונישק אותי קלות, הוא נישק את צווארי ואני נתתי לו גישה רחבה יותר, החזקתי את עורפו, ביינתים הוא הוריד את החולצה שלו, היו לו קוביות ושרירים,
"חתיך" אמרתי,
"עוד מעט נראה אותך" הוא אמר, הסמקתי מעט והמשכתי לנשק אותו, הוא הוריד לי את החולצה, ואז הוא שכב על המיטה, ואני הייתי מעליו, הוא הוריד לי את המכנסיים לאט, ואני הורדתי גם לו, והמשכנו להתנשק, העפתי את המכנס שלו לצד של המיטה ואז הוא קירב את ידו לעבר סוגר החזיה שלי,
"ג'וני הזה עשה לי חשק לילד" הוא לחש לי, הוא פתח אותה והעיף אותו לעבר הרצפה, הורדתי לו את הבוקסר לאט לאט ואז הוא הוריד את תחתוניי, בשלב הזה שנינו היינו חשופים אחד ליד השני, והמשכנו להתנשק, זה היה חלומי,
"למה אני מרגיש שזה הראשון שלך?" הוא שאל אותי בעודו מנשק את צווארי מעט,
"זה הראשון שלי" הסמקתי מעט, הוא הרים את ראשו ונישק אותי בשפתיי, שכבתי על החזה שלו, והוא העביר את ידו הימנית על שערותיי,
"וואו" אמרתי, מתנשפת,
"את יודעת לעשות חיים רייצ'ל" אמר תומאס ונישק את מצחי.
*************
"איפה הייתם שניכם?" שאלה קייטי,
"בחדר" אמרתי
"בסלון" אמר באותו הרגע,
"לא הבנתי, סלון או בחדר?" שאלה,
"בסלון" אמרתי
"בחדר" הוא אמר באותה השנייה,
"אוקי" אמרה קייטי,
"יוצאים עוד כמה דקות לעבר אזור הצללים" אמרה והלכה,
"אז מה מסתירים את זה" אמר תומאס,
"אני מעדיפה שנסתיר" אמרתי, הלכתי לדלת, נעצרתי לרגע,
"אבל היה לי כיף" אמרתי וחייכתי, והלכתי.
*******
באזור הצללים..
"בואו ניכנס" אמרה קייטי,
"אפשר לעזור לכם?" שאל האיש בדלפק,
"קייטי" היא אמרה, הלכנו והגענו לאזור הצללים.
שרוף.
היה ריח שרוף.
פתחנו את הדלת, וראינו שכל אזור הצללים, הרוס, מושמד, שרוף עם להבות קטנות שעדיין לא נכבו,
"מה לעזא-" אמר קייטי, היא ראתה את כל התמונות, כל הדפים, הספות ,הטלויזיות, הכול היה מושמד, חוץ מפתק לבן נקי, שהיה דבוק על הקיר השחור,
תומאס תלש אותו וקרא בלב
"שיעור ראשון: תפיק לקחים" והדלת נטרקה בחוזקה.