זן אפל 2 נקמת טוראיק- פרק 3

פרק 3
"שמעת את קווין?" שאלה קייטי,
"כן! הוא הזהיר אותי מטוראיק, שהם עומדים לחזור" אמרתי בפחד, אחרי כל הסיפורים של תומאס, התחלתי לחשוש מהם.
"טוב, נזהיר אותם ברגע הראשון שנוכל לדבר איתם, כבר הגענו… את לא מצפה שנחזור עכשיו" אמרה לי קייטי,
"הוא אמר לי שהם הולכים להרוג את תומאס.." רמזתי לה,
"לא! אנחנו נשארות כאן, ואת תראי מחר על הבוקר, שאנחנו נדבר איתם והכול יהיה בסדר" אמרה קייטי ותפסה בידי, וגררה אותי לעבר דלת הכניסה.
"שלום, כיצד אפשר לעזור לכם?" שאלה אישה אחת בדלפק,
"אנחנו רוצות להזמין מקום, לשתינו" אמרתי והצבעתי על שתינו,
"אוקי, יש את חדר מספר 35 בקומה 4 עם נוף מעולה, זה יוצא 500 שקלים לאדם" היא אמרה, הוצאתי את השטרות שהיה לנו, היה לנו 10 אלף במזומן,
"הנה" אמרה קייטי ולקחה אלף שקל משם והושיטה לגברת,
"תיהנו" היא חייכה עלינו והביאה לנו את המפתח,
"תודה רבה" אמרתי והלכנו לעבר המעלית,
"היי, צלצלתי לבדוק שאתם לא מתחרפנים בלעדינו" אמרתי, שמעתי איך תומאס צוחק מעט ממה שאמרתי,
"לא אנחנו בסדר, בינתיים. הכול בסדר? את נשמעת קצת מוטרדת" הוא שאל אותי מהקו השני,
"לא פשוט יש משהו שאני רוצה לומר לך" אמרתי ואז הפעמון צלצל,
"חכה רגע" אמרתי ופתחתי את הדלת, נערה עם שיער חום בהיר, עם עיניים אפורות הביטה בי, ואז היא הזריקה לי במהירות משהו ואמרה,
"את תשכחי ממה שקווין אמר לך, הטוראיק לא חוזרים" היא אמרה, ועיניי התכווצו ואז חזרו לגודלם הרגיל,
"רייצ'ל הכול בסדר?" שמעתי את תומאס,
"כן, הכול מעולה" אמרתי לו,
"אז מה רצית לומר לי?" הוא שאל,
"אני אוהבת אותך" אמרתי וחייכתי עליו,
"גם אני אותך" הוא אמר
"ביי" אמרתי וניתקתי את הפלאפון,
"נו הזהרת אותו מטוראיק?" שאלה קייטי, את האמת לא היה לי שמץ של מושג על מה היא מדברת,
"טוראיק?" שאלתי,
"נו שאמרת לי שאת וקווין דיברתם, והוא הזהיר אותך" היא אמרה לי,
"כנראה הייתי קצת לחוצה וניסתי למצוא תירוץ להישאר שם" אמרתי,
"את מתגעגעת עליו?" היא שאלה אותי וחייכה עליי,
"כן, זה רק היום הראשון ותראי איך אני בלחץ" אמרתי עליה,
"הכול יהיה בסדר, אני מבטיחה" היא אמרה והביטה בחלון,
"חוץ מזה, תפסנו חדר מעולה שיש בו השקפה על האוניברסיטה" היא הוסיפה וחייכה עלי
"כן.. צודקת" התעודדתי,
"היום מתחילים החיים החדשים שלנו.." היא אמרה והושיטה עליי כוס שמפניה,
"לחיי הקולג" אמרתי וצחקתי מעט,
"לחיי הקולג" היא אמרה והתנגשנו עם הכוסות בעדינות, כך שנשמע צליל קטן.
נקודת מבט אנני
"נו עשית את זה?" שאל אותי אבי, מפקד הטוראיק,
"כן. היא לא זוכרת דבר" אמרתי,
"מה עם נשק XX?" הוא שאל אותי,
"הוא בפיתוח, אבל עוד כמה ימים והוא יהיה מוכן" אמרתי והבטתי בנשק XX, זה היה קווין, ראיתי איך מכניסים בו מלא זריקות.
"תעזבו אותי!" שמעתי אותו צורח מכאבים, ופתאום נהיה שקט.