זן אפל 2 נקמת טוראיק- פרק 18

נקודת מבט רייצ'ל
"איך זה יכול להיות?" שאל ג'ונסון,
"לא משנה עכשיו, אני אומר בואו פשוט נהרוג אותם" אמר תומאס, הוא התנפל על ג'ייסון וכול השאר על מאדי, לונה השתנתה לזאב וקפצה כדי להתקיף אותה, היה לה רובה ביד, היא ירתה והחץ בפגע בלונה, יללה נשמעה מפיה של לונה,
"לא!" אמר ג'ונסון, הוא רץ לעבר מאדי, עם שיניים חשופות, אבל היא העיפה אותו לאוויר וירתה בכתף שלו, שאגות נשמעות מפיהם של מאטקילה ואנג'לו, הם שרטו את מאדי, והיא הבריאה מזה, וירתה בשניהם, היללות נשמעו, קייטי לואי אליס וניילה אנני ואני היחידות שנשארנו,
"את תשלמי על זה!" אמרתי ותקפתי אותה עם החרב, אנני ירתה כמה חיצים על הגוף שלה כדי לאט אותה, בזמן שקייטי אליס ולואי ביצעו לחש שיקבע אותה לאדמה. ניילה שרטה אותו, ואז לקחתי את החרב וחתכתי את ראשה מגופה, והיא נהרגה.
"הצלחנו" אמרתי, פתאום ראיתי שהגוף של מאדי לוקח את ראשה, ומחבר אותו חזרה לגופה, והחתך הבריא.
"דיברת מהר מדיי לא חושבת?" היא חייכה ושאלה, היא תפסה את החרב שברה אותה ודקרה את ניילה, יללה נשמעה,
"את לא תפגעי בהם! תעזבי אותם בשקט, זה רק אני ואת" אמרתי כאשר ראיתי את ג'ונסון שוכב על הרצפה מפותל מכאבים, ולונה ששמה את ידה על הבטן שהייתה מגואלת בדם, ומאטקילה ואנג'לו היו פצועים.
"אוו אמיצה.. בואי נראה מה יש לך" היא אמרה, רצתי, נתתי לה אגרופים במהירות, זה לא השפיע עליה, היא נתנה לי מכה אחת בפרצוף ומכה שנייה בבטן ונהדפתי לאחור,
"רציני זה כל מה שיש לך?" היא צחקה, ונתנה לי בעיטה בפנים,
"האמת שלא" אמרתי, נזכרתי בכל האימונים לשיפור הכוח, היא ניסתה לתת לי אגרוף, התחמקתי ממנו וגם מכל ההתקפות שלה, עד שלבסוף, היא נתנה לי אגרוף לפנים, עצרתי אותו שנייה לפני שהוא פגע בי, סיבבתי אותו לאחור ושברתי לה את המפרקת, שמעתי קליקים יוצאים מגופה של מאדי,
"עכשיו אני יתקיף" אמרתי ונתתי על הראש שלה בעיטה לאוויר, ואז אנני ירתה חץ היישר לתוך הפנים שלה.
***************************************************************************************************************
נקודת מבט תומאס
אגרוף, ועוד אגרוף, מכה ועוד מכה. פשוט ספגתי את המכות שלו, עד שפניי היו מכוסות דם,
"תן לי לנסות משהו" אמרתי ונתתי לו אגרוף, יצא מפיו דם, ועיניי נהיו צהובות, ניביי התחדדו, ופשוט הבטתי בפנים שלו, המשכתי להכות אותו, הפעם הוא פשוט ספג את מכותיי, וכל פניו היו מגואלות דם,
"עכשיו למנה" אמרתי ונשכתי אותו בצוואר, הרגשתי את הדם הסמיך שנוזל לתוף פי, הוא היה טעים, שתיתי כל כך הרבה שהראש שלו פשוט יצא מהמקום.
"אופס" אמרתי, חזרתי לעצמי, וראיתי את ג'ונסון שוכב על האדמה מגואל בדם,
"ג'ונסון!" צרחתי, התקדמתי עליו,
"אחי" אמרתי,
"היי" הוא אמר ולונה הייתה לידי,
"למה אתה לא מתרפא?" ששאלתי והדמעות הציפו את עיניי,
"קווין!" צרחתי, הוא רץ לעברנו,
"למה הוא לא מתרפא?" שאלה לונה.
"היא ירתה בו חץ רעיל יותר מהשאר, לא נשאר לו הרבה לחיות" אמר קווין והדמעות ירדו על פניו,
"זה בסדר" אמר ג'ונסון חלשות,
"לא זה לא" אמרה לונה,
"תשאירו אותנו לבד רגע" אמר ג'ונסון, מילאנו את בקשתו, רייצ'ל ואני התחבקנו והסתכלנו אליהם,
"לא, לא אתה תחיה" אמרה לונה,
"את הבאת לי את כל הדברים שהפכו אותי למאושר, את האחת שלי, ותכננתי להציע לך נישואין אבל כנראה שזה כבר לא יקרה.. אני אוהב אותך" אמר ג'ונסון והשתעל,
"לא.. אסור לך למות" אמרה לונה והמשיכה לבכות…
"תודה לך.." הוא אמר חלשות,
"אני בהריון ממך, אסור לך למות" שמעתי אותה אומרת והדמעות פשוט נפלו,
"אסור לך למות.." היא אמרה, ברגע שהיא ראתה שהוא כבר לא נושם יותר, היא צעקה,
"לא!!" אצתי לנחם אותה, שבדרך גם כמה דמעות זלגו מפניי,
"הכול יהיה בסדר.." אמרתי וחיבקתי אותה, גם קווין ורייצ'ל הצטרפו.