זן אפל- פרק 9

פרק 9
השענתי את ראשי על החזה שלו, ידו חיבקה אותי, ואני הנחתי את ידי על הבטן שלו,
"תביטי בכוכבים" הוא אמר לי,
"אני מביטה" אמרתי, הם היו מיליונים של כוכבים,
"תנסי לספור אותם" הוא אמר לי וחייך,
"זה לא הגיוני, הם מלא" אמרתי, וחייכתי עליו חזרה,
"אז כמו מספר הכוכבים שאת רואה, ככה אני אוהב אותך" הוא אמר ונישק אותי,
"או.. רומנטי" אמרתי אחרי הנשיקה ונישקתי אותו שוב,
"יאללה בואי נחזור, כבר מאוחר. ואנחנו ללא הגנה" הוא אמר ועזר לי לקום,היינו קרובים אחד לשני וניצלנו את זה והתנשקנו שוב, שמתי את ידי על עורפו והוא שם את ידיו על מותניי. אחרי הנשיקה הלכנו יד ביד לעבר אזור הצללים, לפתע נער עם צלקת שחורה ועם אישונים שחורות, בידו הייתה סכין, הוא הזכיר לי את הנער שראיתי באוטובוס,
"רוצי" לחש לי קווין,
"לא, אני לא עוזבת אותך" אמרתי ונשארתי במקום,
"אז רייצ'ל את באה לכאן הרבה" הוא אמר וחייך,
"תעזוב אותה, היא בת אנוש שנינו יודעים שאם אני רוצה אני יכול לחסל אותך" אמר קווין, הוא שמר עליי,
"או.. מאיים, אתה אוהב אותה?" הוא שאל והתקרב לקווין,
"תעזוב אותנו" הוא אמר בכעס,
"את אוהבת אותו?" הוא שאל וחייך, עיניו של קווין נהפכו לאדומות והוא קפץ על השד,
"תומאס!!! קייטי!!!" צרחתי, תומאס הגיע תוך שנייה, כך גם כול הערפדים, וקייטי רצה עליי,
"מה קרה?" שאל תומאס,
"זה" אמרתי והצבעתי על קווין שהתגלגל עם השד במורד הצוק,
תומאס רץ לעבר השד והעיף אותו לאוויר,
– נקודת מבט קווין
ראיתי את תומאס, הוא עזר לי לקום והשד נחת על רגליו,
"תומאס, הערפד הנבחר, התגעגעתי" הוא אמר ומצמץ קלות,
"אוי תסתום כבר" אמר תומאס, הוא רץ לעבר השד, אבל השד היה חזק מדיי והוא העיף אותו על מכונית אדומה, המכונית נהרסה ותומאס נפל על הרצפה.
"תעזוב אותו!!" צרחה מאדי, היא רצה לעבר השד והצליחה לבעוט בו,
לונה נהפכה לזאבה והיא שרטה את פניו של השד,
אני רצתי לעבר השד והתחלתי לחנוק אותו, הייתי מעליו, ועיניי היו אדומות, שמעתי אותו נחנק למוות, אבל לא עצרתי,"קווין זה מספיק" אמר תומאס, המשכתי לחנוק אותו,
"קווין זה מספיק!" הוא צעק והעיף אותי ממנו, נחתי על הרצפה, וחזרתי לעצמי,
רייצ'ל רצה עליי וחיבקה אותי, "אני לא ייתן שמישהו יפגע בך" אמרתי ונישקתי אותה,
השד נעמד על הרגליים, קייטי הושיטה את שתי ידיה לעבר השד,ואמרה מילות כשף או משהו כזה, וידיו של השד היו תקועות בקיר,
"ספר לנו בשביל מה באת?" היא שאלה אותו,
"השאלה הנכונה היא לא בשביל מה באת, אלא בשביל מי באת" הוא חייך והסתכל על רייצ'ל,
"במוקדם או במאוחר אנחנו נשיג אותך, ואז.. אנחנו נהיה בלתי מנוצחים" הוא אמר וצחק,
"אתה לעולם לא תשיג אותה" אמרתי והתקרבתי עליו, רייצ'ל הייתה מאחוריי,
"ואתה.. אני רואה את העתיד שלך, והוא לא טוב" הוא אמר והביט עליי, הוא הביט בתומאס,
"כמה אתה אוהב את חברה שלך?" הוא שאל, תומאס התעצבן והרג אותו.
"לא! הוא היה יכול לספק לנו תשובות" אמרה קייטי,
"איזה תשובות, הוא סתם מזבל במוח והוא היה ממשיך לזבל לנו במוח, חסכתי לעצמנו את החפירות" הוא אמר. הסתובבתי לעבר רייצ'ל,
"אני לא ייתן שאף אחד יפגע בך אני מבטיח" אמרתי ונישקתי אותה,
"ומה אם מה שהוא אמר, על העתיד הרע שעומד לקרות לך? אני לא רוצה לאבד אותך" היא אמרה וחיבקה אותי. "את לא, את לא תאבדי אותי, אני נשבע לך" חייכתי עליה והתנשקנו שוב.