זן אפל- פרק 8

פרק 8
"מה זאת אומרת שוב?" שאלתי, כאילו שלא ידעתי את התשובה, אבל פחדתי, פחדתי מהתשובה.
"לא רוצה לדבר על זה" הוא אמר והלך, עקבתי אחריו,
"לא אתה מספר לי עכשיו" אמרתי לו, החזקתי את ידו הוא הביט בי, העיניים שלו נהפכו לצהובות ובחזרה לצבעם הרגיל, והוא התחיל לספר
"זה היה לפני 100 שנים, הייתי ערפד חתיך כמו שאני היום, לא פחות ולא יותר.
הלכתי ברחוב, זו הייתה שנה שבה הייתי פשוט מכור לדם אנושי, לא שאני עכשיו לא אבל היום אני פחות מכור מפעם. בכל מקרה, פגשתי נערה, קראו לה מיי טוראיק, היא הייתה ג'ינג'ית עם עיניים כחולות ונמשים, ובושם שעובר לכול עבר. פגשתי אותה במועדון והתאהבנו, שהייתי איתה שכחתי שאני ערפד בכלל, הייתי מאושר, עד שהגיע היום שבו היא בגדה בי. ולא בגידה שהיא הייתה עם מישהו אחר, זה עוד הייתי מתגבר עליו, גליתי שהיא ילדת צל, כאלה שנשבעו לחסל והרוס את כול הערפדים/ אנשי זאב/ שדים וכו' היא הזריקה לי חומר כחול, שהיה כתוב עליו "טוראיק" בכתב מחובר,
אני לא בטוח כמה ימים זה היה, אבל התעוררתי על שולחן ממתכת, שלצד גופי יש סכינים ומחטים ומזרקים, ניסתי לקום. אבל משהו החזיק אותי למטה, אלה היו חגורות מלאות במים קדושים, מים ממעיינות, המים האלה שורפים אותנו, ואז נכנס מדען, עם חלוק מעבדה והכול, היה לו תגית ממתכת שהיה חרוט עלייה 'ברנט טוראיק' הוא לקח סכין, ואני מרוב תמימותי שאלתי 'מה אתה הולך לעשות עם זה?'
'שקט ערפד מטונף' הוא אמר לי ודחף עמוק את הסכין בתוך אישוני, צרחתי מכאב, אחר כך הוא הכניס את הידיים שלו אל תוך בטני ללא רחמים וללא הרדמה, ואני שכבתי שם צורח מכאב, אחר כך הוא לקח אותי לתא, תא כלא פשוט, שהסורגים שלו טובלו במים קדושים.
'אתה תישאר כאן עד לניסוי הבא' הוא אמר וחייך, הוא עמד ללכת נזכר במשהו
'אה ותגיד תודה לחברה לך, שבזכותה כול זה לא היה קורה' הוא אמר והלך
היא הייתה לידו, הבטתי בה, ופשוט התביישתי. היא נשארה שם לתצפת עליי,
'איך יכולת?' שאלתי אותה
'זה היה פשוט, ניסנו ללכוד אותך ממזמן, את מבין, פעם ב10,000 שנה, הערפדים, אנשי הזאב, והמכשפות בוחרים להם ערפד, אחד שיתעלה מעל כולם ביכולתו, ואתה היית הערפד הזה, רק שלהחלטה היה צריך לחכות 9700 שנה כדי שיחליטו באמת מי יהיה הערפד, ואתה נבחרת' היא אמרה,
'לא. מעניין. תשחררי. אותי" אמרתי חלשות,
'אני לא יכולה חמוד' היא אמרה בלחישה, היא התקרבה לתא ולקחה כוס מים, היא שפכה אותם עליי וגילתי שזה אלה היו מים קדושים, והתעלפתי, ככה עברו 30 שנים עד שקווין מצא אותי והרג את כול אלה שנשו את השם טוראיק כשם משפחה. הוא עזר לי להשתחרר וברחנו משם, רק הוא היחיד שיודע על זה, והוא נשבע שהוא לא יספר, והוא לא סיפר מעולם" הוא אמר ודמעה נפלה על פניו,
"זה הסיפור, הכי עצוב ששמעתי בחיים שלי" אמרתי בעצב,
"הוכחה" הוא אמר והרים את ידו, הייתה שם צלקת לבנה שעברה על כל כף ידו, היא הייתה מזוויעה.
"תקשיבי, אני רוצה שתביני משהו, קווין היה בן אדם נוראי, באותה תקופה אפילו אני פחדתי ממנו, אבל את חייבת להאמין לי שאני אומר לך שהוא השתנה, ואת חייבת ללכת עליו עכשיו, לפני שתפספסי את ההזדמנות" אמר תמאס וחייך, הלכתי לעבר קווין, הוא לא היה באזור הצללים, וגם לא מחוצה לו, עד שראיתי אותו על צוק, לא רחוק משם, מביט בירח. הלכתי לשם, לאחר חצי שעה הגעתי.
"היי" הוא התחיל
"היי" אמרתי והתיישבתי לידו,
"את יודעת תמיד שאני בא לכאן, זה שמשהו מטריד אותי, או מעציב אותי" הוא אמר
"תקשיב אני-" ניסיתי לומר והוא קטע אותי,
"אני לא רוצה שנהיה ידידים יותר" הוא אמר,
"מה? למה?" שאלתי,
"כי אני מאוהב בך" הוא אמר, הוא התקרב לעבר השפתיים שלי, הוא הביט בי כמה סנטימטרים לפני השפתיים שלי, כדי להיות בטוח שגם אני רוצה את זה, התקרבתי גם אני עליו, הסנטרים שלנו היו צמודים זה לזה, והתנשקנו.