זן אפל- פרק 6

פרק 6
הם הסתכלו עליי בחשדנות, אולי גם ברעב,
"למה הבאת לכאן בת אנוש?" שאל המנהיג,
"היא לא בת אנוש אנג'לו, היא מסומנת" אמרה בביטחון קייטי,
"עוד יותר גרוע" הוא אמר בעצבנות,
"תקשיב גם אנחנו לא אוהבים את המצב הזה אבל אנחנו צריכים לדעת מה היא" אמרה קייטי ושמה את ידה על מותנייה,
"היא בת אנוש" הוא אמר והצביע עליי,
"לא היא לא! היא משהו שקייטי לא מצליחה לזהות" אמר תומאס,
"שנינו יודעים שאתה רוצה לטרוף לה כבר את הצוואר, לשתות מהעורק הראשי שה, פשוט תודה בזה" אמרה נערה אחת, היה לה שיער בלונדיני חלק עד הכתפיים ופס ורוד בשיער,
"אוי פשוט תסתמי מטאקילה" אמר ג'ונסון שהצטרף לריב,
"אנחנו רק צריכים דם של איש זאב, גם כמות קטנה, לא גדולה" אמרה קייטי,
"אני יביא" הצביעה נערה אחת, היא הייתה רזה, עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות, האמת שדיי דומה לי
"אוי לונה פשוט תסתמי את הפה שלך!" אמר המנהיג,
"מי המעצבן הזה שם?" לחשתי לקווין,
"אנג'לו פרוור, הוא המנהיג, בטח הצלחת לנחש" לחש לי בחזרה,
"ומי זאת" אמרתי והבטתי מבט מחטוף בנערה שהייתה דומה לי,
"לונה גריימארק" הוא אמר והמריבה המשיכה,
"לא, אני לא יסתום, אתם מנסים להשתיק אותי כבר מאז שאני פה" היא צעקה,
"תסתמי!!" צעקה מטאליקה,
"לא רוצה" היא חזרה על המילה פעם אחת חלש, והפעם השנייה חזק יותר,
ואז אנג'לו שרצה להשתיק את השבט שלו, נהפך לזאב, שמעו את החולצה שנקרעה וראו אותו נהפך לזאב עם פרווה חומה, ועיניים כחולות. לונה שכבר לא פחדה ממנו נהפכה גם היא לזאבה, היא נהפכה לזאב לבן עם עיניים חומות בהירות, שאגה נשמעה,
קייטי רצה לעברם, והושיטה את ידה לעבר אנג'לו, והוא לא הצליח לזוז סנטימטר נוסף, מטאקילה נהפכה לזאבה והיא התנפלה על קייטי, ג'ונסון רץ במהירות והעיף את מטאקילה מקייטי, שרטה עמוקה עברה על פניה של קייטי, קווין התנפל על אנג'לו שנגס בלונה, יללה נשמעה מלונה,
"תעזוב אותה" אמר קווין, הוא קפץ בעוד שיש סלע גדול בידו הימנית, הוא דפק אותה בראשו של אנג'לו, ואנג'לו הודף לאחור. תומאס סימן לי לברוח
"רוצי! הם לא יכולים לעבור דרך השער" הוא אמר בזמן שהוא חונק זאב,
מטאקילה קלטה שאני מנסה לברוח והיא רצה אחריי, אני ניסתי להגביר את קצב הריצה שלי, אבל הייתי עייפה מדיי, מטאקילה התנפלה עליי, 3 טפרים היא תקעה בזרוע שלי וב3 הטרפים שהיו לה ביד השנייה היא התחילה לשרוט את בטני, צרחתי מכאב, ואז שחשבתי שאני עומדת למות, מטאקילה הודפה לאחור ועפה לעץ השני, זה היה קווין,
"אני מצטער אבל אני צריך להפר את ההבטחה שלך, אני צריך להרוג זאבים" הוא חייך ואז הוא ראה שאני פצועה,
"לא!" הוא צעק והחזיק אותי בזרועותיו החזקות,
"תשתי" הוא אמר, הוא נשך את עצמו ליד היד והצמיד את זה לפי, הדם שלו היה קר, כמו גופו. שתיתי את זה והוא הזיז את ידו,
"את בסדר?" הוא שאל,
"כן" אמרתי, ראיתי שהפצע בזרוע שלי מתרפא וגם בבטני,
"מה עשית לי?" שאלתי,
"נתתי לך לשתות מהדם שלי, והדם שלי ריפא לך את הפצעים, כמו שהוא מרפא לכולנו" הוא אמר, קמתי וחייכתי, "תודה" אמרתי וחיבקתי אותו,
"אנחנו באמצע מלחמה, רוצי למחוץ לשער וחכי לנו שם" הוא אמר ורץ לעבר תומאס, הם היו גב לגב, מאדי רצה לכיוון שלי, "את צריכה חיפוי אם יקרה לך משהו" היא אמרה ונשענה על הרכב, בעודנו רואים אותם נלחמים, "רוצה פופקורן?" היא שאלה וחייכה.