זן אפל- פרק 3

פרק 3
"אוקי, עכשיו מישהו מוכן להסביר לי מה הקטע של ה'מסומנת' הזאת" אמרתי והבטתי בקייטי,
"ומה את עושה כאן? את לא בת אדם, נערה רגילה כמוני?" שאלתי
"אני מבטיחה לך שאני יענה על כול השאלות שלך, אבל קודם אנחנו צריכים להבין למה השדים סימנו אותך" אמרה קייטי, שהייתה נראית שונה לגמרי מבפנים,
"לא, אני נשארת פה, עד שאתם מסבירים לי הכול" התעקשתי,
"טוב אז נצטרך לקחת אותך בכוח" אמר תומאס ומשך בכתפיו, הוא חייך חצי חיוך וחשף את שיניו הצחורות והארוכות, הוא התקרב עליי, ואני התרחקתי, פחדתי. זו פעם ראשונה שאני מודה שאני פוחדת.
"לא" אמרה קייטי, היא הושיטה את ידה קדימה לעברי, את האמת שלא הרגשתי כלום, רק תומאס לא יכל לזוז עוד סנטימטר לעברי,
"די כבר עם הלחשים המפגרים שלך, זה לא יעזור לך, היא בחיים לא תבין" אמר תומאס בעצבנות,
"אני ינסה, מבטיחה" אמרתי והשפלתי מבט,
"די תומאס, תן לה זמן להתאקלם" אמר ג'ונסון,
"שלא תשכח איך אתה היית שלמדת על העולם הזה" הזכיר קווין,
"הייתי בן 3" הוסיף תומאס, הוא ריסן את שיניו, והם חזרו לצורה הנורמלית שלהם.
"עדיין, היית מפוחד כמו כולם פה" אמר ג'ונסון,
"קייטי בואי לפה עכשיו, אני צריכה לדבר איתך דחוף" אמרתי, ראיתי אותה מתקדמת אליי,
"מה את צריכה לדעת?" שאלה אותי והביטה בי במבט חם ודואג
"הכול" אמרתי והתיישבתי על הכיסא שהיה שם,
– נקודת מבט תומאס
"נו מה אתה חושב שהיא אומרת לה?" שאל אותי ג'ונסון,
"מה שהיא אמרה לכולנו, נראה לי" אמרתי ומשכתי בכתפיי,
"אולי החוקים שונים אצל מסומנים?" שאל קווין, הוא נשען על קיר, וחיכה שאני יאמר את זה,
"אתה אוהב אותה?" שאל ג'ונסון וחייך חיוך ערמומי,
"ממש לא, אני עם מאדי" אמרתי, צעדתי לעבר מאדי ונישקתי אותה,
"או.. בשביל מה זה היה?" שאלה אותי וחייכה,
"בשביל להראות לך כמה אני אוהב אותך" אמרתי בהתחנפות,
"מה הם אמרו הפעם?" שאלה אותי, היא כבר הכירה אותי יותר מדיי טוב,
"הם חושבים שאני מאוהב בחדשה" הודתי,
"ואתה מאוהב בחדשה?" שאלה אותי ושילבה ידיים,
"לא ממש לא, אני יותר בכיוון של לטרוף לה את הצוואר או לקרוע לה אותו לחתיכות, מה נראה לך יותר מתאים?" שאלתי וחייכתי עליה,
"יופי" אמרה ונישקה אותי,
"ביי" היא הוסיפה ונעלמה,
"לא משנה מה תאמר" אמר ג'ונסון והשעין את ידו הימינית,
"אתה עדיין מאוהב בחדשה" השלים אותו קווין והשעין את ידו השמאלית עליי,
"בואו הנה אני יהרוג אתכם במכות" אמרתי והתחלתי לרוץ אחריהם,
– נקודת מבט רייצ'ל
"תתחילי במשהו ספציפי יותר" אמרה קייטי,
"מה את?" שאלתי בפחד,
"מכשפה" היא אמרה ומצמצה פעמיים,
"ממתי?" שאלתי,
"מתמיד, פשוט הסתרתי את זה ממך"
"למה?"
"כי אז קבוצת המכשפות הטובות היו הורגות אותי"
"מה זה אומר להיות מסומנת"
היא לא ענתה, היא הביטה ברצפה ואמרה..