זיכרון

'חוקים הן קבעו,
וחיים נקצבו
לצאצאי האדם – ונקבע גורלם'
(ולוספו 20)

במרכז העולם, בין העולם של מעלה לבין שאול תחתיות שכן לו אוגרסדיל, עץ העולם.
היה אפשר לבלבל אותו בקלות עם כל עץ אלון אחר, שכן גזעו היה רחב, ומטיילים שעברו הניחו מיידית שהעובדה שהוא נמתח עד השמיים היא לא אלא אשליה אופטית מעניינת, כאלו הם בני האדם, מאמינים במה שפשוט.
שלוש אחיות השקו את העץ – אורד, הנורנייה של העבר והזיכרון, ורדנדי שידעה מה מתרחש בכל רגע נתון ברחבי עולם ההווה וסקולד, אשר חזתה את העתיד, וידעה אילו חובות האדם מחזיק בכיסו.

שלוש האחיות היו כל בוקר משקות את שורשיו של אוגרסדיל, ומתפללות לשלוות עולמים.

אמרה אורד לאחיותיה, הזיכרון מרכיב את ההווה, בונה אותו, ומפרק אותו.
והאחיות הנידו ראשן בהסכמה מלאה.
אמרה ורדנדי לאחיותיה, ההווה הוא הקיים, הוא היש הוא האין, הוא אשר קובע את חוקי העבר ותלאות העתיד.
והאחיות הנידו ראשן בהסכמה.
וסקולד עמדה שם ושתקה, כממתיקת סוד, ולא חיכתה שאחיות ינידו בראשן, ולא פצתה פיה,
שכן למילותיה עצמה רבה כל כך אשר היו עוקרות את עץ העולם, משברות ענפיו, שורפות עליו הטריים.
אז סקולד שתקה.

שלוש האחיות היו עסוקות בטווית גורל האדם, שתי וערב היו נוטלות את חוטי הגורל ומרכיבות אריג מסתורי, וכל אחת נתנה באריג מעצמה.

אמרה אורד לאחיותיה, אני הזיכרון, אני אשר היה, אך בלעדיכן, אחיותיי, אין אני אלא משהו נעלם.
והאחיות הנידו ראשן בהסכמה.
אמרה ורדנדי לאחיותיה אני המקיימת, אני ההווה, אך בלעדיכן, אחיותיי, אין אני אלא צמח דומם בלי רצונות, תשוקות ואהבות.
והאחיות הנידו ראשן בהסכמה.
אמרה סקולד לאחיותיה, אני הרצון, אני התשוקה, אני האהבה והכמיהה לימים טובים יותר, אני השונאת בני אדם, וטווה את צערם בתוך אריג הגורל, אני נותנת התקווה, אני העלים אשר בצמרת העץ, אני המחר.
והאחיות הנידו ראשן בצער.

שלוש אחיות לו לעולם, עבר, הווה ועתיד, אין אחת מתקיימת ללא אחותה, ואין העתיד משנה את העבר.

אמרה אורד לאחיותיה, מי ייתן ויזכרוני לעד, ומי הבאר אשר ממנה אנו משקים העולם, יהיו זכים וטובים לנצח,
אמרה וידעה כי אין זה כך.
אמרה ורדנדי לאחיותיה, מי ייתן והעולם יתקיים מדי יום ביומו, ויאהב, ויחיה, וירצה, ויבין כי לעד אני כאן,
אמרה, וידעה שבזקנתה תהיה לאורד.
אמרה סקולד לאחיותיה, אני יודעת הכל, ואטיב עם העתיד, ואתן בעולם סימני אושר, ואוהב את אשר היה ואת אשר עכשיו.
אמרה, והתכוונה לאמת.

הייתה נערה, שחיפשה את אורד.
זה הכל, כל השאר הם רק פרטים קטנים, כמו נגיעות של מכחול, שהופכות את האישה בקונכייה לוונוס.
זה הכל.
הייתה נערה שמצאה את אורד, אבל איבדה את שתי אחיותיה.