זיכרון פרק 5- שון
התעוררתי בחדר קטן מולי ישב נער בערך בגילי עם עור חיוור ושיער אדמוני, ומשקפיים שחורות.
כשהוא שם לב שהתעוררתי הוא קם במהירות ושאל"אתה בסדר?" לא עניתי לו, במקום זה נעצתי בו מבט בתדהמה, "אתה אתה זוהר", " גם אתה" ענה לי והגיש לי מראה.
הסתכלתי במראה והייתי בהלם כול גופי זהר. החל מהשיער שחור שלי, ועד לעיניים הכחולות. אבל היה שם עוד משהוא, כשהסתכלתי במראה
ראיתי צל מאחורי, הוא היה חרוך ושרוף והיה עליו כתמי דם.
קמתי מהמיטה ופניתי לדלת, "הפסקת צהריים בעוד חמש דקות" אמר לי הנער והתיישב חזרה,
"אגב לי קוראים דריי", "שון" עניתי בחזרה והתיישבתי גם.
אחרי כחמש דקות בן אדם לבוש מדים הגיע ופתח לנו את הדלת, יצאנו החוצה לחצר גדולה
מוקפת גדר גבוהה. הסתובבנו בחצר, ואז ראיתי אותם. ארבע נערות ישבו ביחד על שולחן והתלחשו, התקדמתי לכיוונם וכשהגעתי אליהם כחכחתי בגרוני ובבת אחת כול הנערות פנו אלי.
הם בחנו אותי מכף רגל ועד ראש ואת דריי אחרי, "אנחנו כמוכם" אמרתי להם והתיישבתי במהירות. הם התחילו לדבר איתי ועם דריי וסיפרו לנו את סיפורם.
נשמע צלצול והאנשים במדים הכניסו אותנו בחזרה לחדר הקטן, כשהלכתי לישון היה לי שאלה אחת והיא מה לעזאזל אנחנו? בדיוק לפני נרדמתי ראיתי משהו אחד והוא צל יוצא מתוך המראה והופך לאיש עם עיניים זהובות…
תגובות (3)
יש! סוף סוף! ואתה גורם לי להרגיש רעה (ואני באמת כזו) אבל אני שונאת שלוקח לאנשים שבועיים להעלות כל פרק! ואיך כבר הסוף?! עוד לא התחיל! טוב בהצלחה בפרק הבא…
עשיתי את זה בכוונה כי רציתי מיני סדרה אולי אני יעשה סדרת המשך
סבבה